בטיחותו ויעילותו של מתן טבלית ciprofloxacin בעלת שחרור ממושך פעם ביום כטיפול בזיהומים בדרכי השתן בנשים (Antimicrob Agents Chemother)

תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי שימוש בטבלית ciprofloxacin בעלת שחרור ממושך בטוח ויעיל בטיפול בנשים הסובלות מזיהומים אקוטיים ללא-סיבוכים בדרכי השתן.

החוקרים השוו את יעילותו ובטיחותו של מתן חד יומי של טבלית ciprofloxacin בעלת שחרור ממושך (ciprofloxacin ER) במינון 500 מ”ג, לאלו של מתן ciprofloxacin בשחרור מיידי (ciprofloxacin IR) במינון של 250 מ”ג פעמיים ביום. כל אחד מהטיפולים ניתן דרך הפה במהלך 3 ימים לקבוצה של נשים הסובלות ממקרים אקוטיים של זיהומים ללא סיבוכים בדרכי השתן (uUTI).

הנבדקות היו נשים מבוגרות שאינן מאושפזות (גיל ממוצע של 39 שנים) שנמצאו בהן סימנים קליניים וסימפטומים של uUTI אקוטי והתקבלה תוצאה חיובית בתרבית שתן שנלקחה מהן לפני הטיפול. המחקר היה רב-מרכזי, כפול סמיות ואקראי.

מצבן של החולות הוערך במסגרת ביקור אצל הרופא (4-11 ימים לאחר מתן הטיפול) ובמסגרת ביקור נוסף, בשלב מאוחר יותר (4-6 שבועות לאחר מתן הטיפול) על-פי התוצאה המיקרו-ביולוגית והקלינית והבטיחות.

נקודת הסיום העיקרית מבחינת היעילות ושיעור מקרי השמדת האוכלוסיה המיקרו-ביולוגית בביקור שבוצע עם סיום הטיפול בקבוצת ה-ciprofloxacin ER לא נמצאו פחותים מאלו שהתקבלו בקבוצת ה-ciprofloxacin IR (ב-254 מתוך 272 נשים, שהן 93.4%, לעומת 225 מתוך 251 נשים, שהן 89.6%, בהתאמה, עם 95%CI, -0.99%-8.59%).

שיעורי מקרי הריפוי הקליני בביקור במרפאה עם סיום הטיפול עמדו על ערכים של 85.7% (ב-233 מתוך 272 נשים) בקבוצת ה-ciprofloxacin ER ועל 86.1% (ב-216 מתוך 251 נשים) בקבוצת ה-ciprofloxacin IR. בביקור המאוחר יותר, היו התוצאות המיקרו-ביולוגיות והקליניות דומות בשתי קבוצות הטיפול ועקביות לתוצאות שהתקבלו בביקור שנערך עם סיום הטיפול.

שני הטיפולים נסבלו היטב, אך שכיחות תופעות הלוואי של בחילות ושלשולים היתה נמוכה יותר בקבוצת ה-ciprofloxacin ER בהשוואה לקבוצת ה-ciprofloxacin IR (בחילות בשכיחות של 0.6% לעומת 2.2%, בהתאמה, P = 0.033; שלשולים בשכיחות של 0.2% לעומת 1.4%, בהתאמה, P = 0.037).

החוקרים מסכמים כי מתן חד-יומי של ciprofloxacin ER הינו בטוח ויעיל ואיננו נופל ממתן של ciprofloxacin IR פעמיים ביום בטיפול במקרי uUTI אקוטיים. בנוסף, נקשר השימוש ב-ciprofloxacin ER לשכיחות נמוכה באופן מובהק סטטיסטית של בחילות ושלשולים במטופלות.

Antimicrob Agents Chemother. 2005 Oct;49(10):4137-43

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן