מחקר חדש מעיד כי חיסון בתרכיב BCG, בנוסף למניעת הופעת שחפת מפוזרת ושחפת פעילה, מגונן מפני זיהום ראשוני ב-Mycobacterium tuberculosis.
החוקרים מציינים כי הקושי להעריך את השפעות תרכיב ה-BCG נובע מכך שבדיקת ה-tuberculin העורית איננה מבחינה בין זיהום שחפת לבין חיסון BCG. לכן רווחה האמונה כי התרכיב מגונן מפני מחלה פעילה אך לא נגד הדבקה בזיהום M. tuberculosis.
החוקרים השתמשו בבדיקת ה-ELIspot החדשה המודדת את תגובת ה-interferon-gamma של תאי ה-T כפלי אנטיגנים ספציפיים של M. tuberculosis, שמראה ספציפיות רבה יותר לזיהוי זיהום שחפת, בהשוואה לבדיקת ה-tuberculin העורית.
החוקרים בדקו 979 ילדים מבתי אב שבהם ידוע על חולים מבוגרים הסובלים משחפת פעילה באיסטנבול, תוך שימוש בבדיקת ה-tuberculin העורית ובבדיקת ה-ELIspot. תוצאות חיוביות בבדיקת ה-ELIspot הופיעו ב-416 ילדים (43%), ואילו תוצאות חיוביות בבדיקת ה-tuberculin העורית הופיעו ב-497 מהם (51%).
רק נוכחות הצלקת מחיסון ה-BCG נמצאה משתנה בעל הבדל מובהק סטטיסטית בקשר שבין תוצאת בדיקת ה-tuberculin העורית ובדיקת ה-ELIspot. לכן, נקשרה הימצאות צלקת זו לירידה יחסית בסיכון בשיעור של 24% להימצאות זיהום שחפת.
יתר על כן, רק 3 (0.4%) מתוך 770 הילדים שחוסנו בתרכיב ה-BCG סבלו משחפת פעילה, בהשוואה ל-10 (4.8%) מתוך 209 הילדים שלא חוסנו, עם ירידה יחסית בסיכון בשיעור של 92%.
החוקרים מסכמים כי תוכניות חיסון מוצלחות בתרכיב ה-BCG עשויות להפחית את עול התחלואה בזיהומי שחפת לטנטיים והמחלה הפעילה בקרב ילדים. הם מוסיפים כי הממצאים מעידים כי בדיקת ה-ELIspot יכולה לשמש כסמן חלופי ליעילות במסגרת מחקרים קליניים של חיסונים חדשים נגד שחפת.
במאמר פרשנות מצורף נכתב כי על הממצאים להשפיע על הקצאת המשאבים בתוכניות הבריאות הציבוריות. מוסבר כי במידה ותרכיב ה-BCG מגונן מפני התפתחות המחלה יש למקד את המשאבים בגילוי זיהומים לטנטיים ובטיפול בהם מוקדם ככל האפשר. אולם, נכתב, במידה ותרכיב ה-BCG מגונן מפני רכישת זיהום ה-M. tuberculosis, יש לכוון מאמצים למניעת הופעת מקרי זיהום חדשים בשנות הבגרות המוקדמות.
Lancet 2005.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!