נראה כי זריקה תוך ורידית של גלובולין היפראימיוני של ציטומגלווירוס (CMV) היא בטוחה ויעילה לטיפול בזיהום CMV מולד.
תינוקות שאימהותיהם קיבלה את הטיפול לאחר שלקו בזיהום במהלך ההריון היו בסבירות נמוכה בהרבה להראות סימני CMV לעומת תינוקות שאימהותיהם לא טופלו, על פי תוצאות מחקר שפורסם בגיליון ספטמבר של The New England Journal of Medicine.
כיום אין שיטה יעילה למניעה או טיפול בזיהום CMV בתינוקות, הנראה בשכיחות של 1% ויכול לגרום לליקויים נוירולוגים חמורים.
החוקרים בדקו אסטרטגיית חיסון פסיבי לנשים הרות עם זיהום CMV. הם חולקו לשתי קבוצות: קבוצת טיפול שהכילה אימהות שתינוקם נדבק בנגיף וקבוצת מניעה שבהם הדבקת התינוק לא אושרה באמצעות אמניוצנטזיס. נשים שלא רצו לקבל גלובולין היפראימיוני שימשו כביקורת לשתי הקבוצות.
נשים קיבלו זריקה של 200 יחידות גלובולין היפראימיוני של CMV לקילוגרם משקל אם, בעוד שקבוצת המניעה קיבלה 100 יחידות לקילו לחודש. המינונים שנבחרו היו שרירותיים והתבססו בעיקר על מחיר.
בקבוצת הטיפול, 1 מ-31 נשים, או 3%, ילדו תינוק עם CMV, בהשוואה ל-50% (7 מתוך 14) מאלו שלא טופלו. יחסי סיכון מותאמים למחלת CMV מולדת היו 0.02.
ל-16% מהנשים בקבוצת המניעה (6 מתוך 37) היו תינוקות עם CMV, בהשוואה ל-40% מאלו שלא טופלו (19 מתוך 47), עם יחסי סיכון בקבוצה עם טיפול של 0.32. לא דווח על תופעות לוואי עם הטיפול.
הממצאים עקביים עם הספרות הקיימת על היסטוריה של CMV, שהראתה 40%-50% של הדבקת העובר בנשים עם זיהום במהלך ההריון.
בהינתן הממצאים, החוקרים מאמינים כי מחקר פלצבו אקראי של טיפול ב-CMV עוברי לא יהיה אתי, למרות שלמחקר דומה שתוכנן למניעת זיהום לא יהיו את אותן הבעיות.
במאמר מערכת צויין כי המחקר הינו ראוי לציון ופרובוקטיבי בגלל שהוא מציע הבטחה לטיפול ומניעת CMV מולד. עם זאת, חלוקת הנשים לקבוצת טיפול ומניעה הינה ערבוב מסקרן של שני מחקרים, שכל אחד מקבל טיפול שונה.
לפני קבלה מלאה של מסקנות החוקרים, יש לחכות לתוצאות מחקר קליני נוסף ולפיתוח אלגוריתם מעשי לזיהוי וטיפול בעוברים שנחשפו ונדבקו.
החוקרים ציינו כי ממצאיהם מציעים כי אולטראסאונד, שכמעט כל אישה בהריון עוברת בשבוע 20, יכול לשמש ככלי סקירה יעיל. הנסיון נראה כי זו גישה רגישה לזיהוי מחלה מולדת בשל CMV.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!