שני מחקרים חדשים מצביעים על קשר בין מחלות מעי דלקתיות (IBD) ובין מחלות אוטואימוניות/דלקתיות אחרות, כולל אסטמה וטרשת נפוצה (MS).
בנוכחות IBD קיימת עליה בשכיחות מספר מחלות התלויות במערכת החיסון (Immune-Mediated Disease). הקשר בין IBD ובין מחלות דלקתיות כרוניות, עשוי להצביע על נטיה גנטית משותפת, טריגרים דומים או מצב בו טיפול במצב דלקתי אחד מהווה טריגר למצב דלקתי שני.
החוקרים ערכו מחקר מקרה-ביקורת, והתאימו בין קבוצת חולי IBD וקבוצת מקרים מבחינת מין, גיל ומצב גיאוגרפי. בין השנים 1984-2003, נרשמו 8,072 מקרי IBD, מהם 3,879 מקרי Ulcerative Colitis (UC) ו-4,193 מקרי Crohn’s Disease (CD). תקופת המעקב הממוצעת עמדה על 16 שנות-אדם. בקבוצת חולי UC ו-CD נרשמה שיעור גבוה יותר באופן משמעותי של מקרי אסטמה, ארתריטיס, ברונכיטיס, פסוריאזיס ופריקרידיטיס, לעומת מקרי הביקורת. הסיכון המוגבר למחלת כליות כרונית וטרשת נפוצה היה נכון בנוכחות UC אך לא בנוכחות CD.
בקרב חולי CD, העליה הכי גבוהה בהשוואה לסיכון באוכלוסיה הכללית היא העליה בסיכון לאסטמה. ייתכן שקיים גורם משותף למחלות אלו או שסיבוך של מחלה אחת מביא לביטוי מחלה אחרת. לדברי החוקרים, יש לעודד מחקרים בכדי להבין את הטריגרים המשותפים למחלות אוטואימוניות.
במחקר נוסף בחנו נתונים מ-General Practice Research Database (GPRD) שנאספו בין השנים 1988-1997. החוקרים ביצעו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי ומחקר חתך (Cross-Sectional). לאור דיווחים שקשרו בין Multiple Sclerosis (MS), Demyelination (D) ו-Optic Neuritis (ON) ובין טיפולי Anti-Tumor Necrosis Factor Alpha, יצאה אזהרה באשר לטיפול ב-Infliximab, Etanercept ו-Adalimumab. אולם, הקשר בין IBD ומצבים נוירולוגים אלו עדיין אינו מבוסס.
החוקרים התאימו בין 7,988 חולי CD ו-12,185 חולי UC ובין 80,666 נבדקים בריאים.
במחקר העוקבה, מקרי MS, D ו/או MS/D/ON היו חייבים להתרחש לפחות שנה לאחר הרישום ולאחר אבחון IBD. במחקר החתך, האבחנה של MS/D/ON יכלה להיות לפני או אחרי אבחנת IBD.
במחקר העוקבה נרשם שיעור גבוה יותר של MS/D/ON בקרב חולי CD ו-UC UC incident rate) ratio [IRR], 2.63; 95% confidence interval [CI], 1.29 – 5.15; CD IRR, 2.12; 95% CI, 0.94 – 4.50).
במחקר החתך נרשם שיעור גבוה יותר של MS/D/ON בקרב חולי CD ו-UC, לעומת קבוצת המקרים (CD odds ratio [OR], 1.54; 95% CI, 1.03 – 2.32; UC OR, 1.75; 95% CI, 1.28 – 2.39).
לטענת החוקרים, שכיחות מחלות מיילין גבוהה יותר בנוכחות IBD. לדבריהם יש לבצע מחקרים נוספים כדי לברר אם טיפול בחסמי TNF-α מביא לעליה נוספת בשכיחות MS/D/ON בחולי IBD
במאמר מערכת, הוסיפו כי משני המחקרים עולה כי הקשר בין IBD ובין MS חזק יותר בנוכחות UC מאשר CD. המנגנון מאחורי הקשר בין המצבים הללו עדיין אינו ברור, אך כנראה נובע בחלקו מפגיעה בגנים משותפים. לדברי החוקרים, חשוב לזכור את הקשר בין IBD ובין MS, ON, D, בעיקר לאור השימוש הנפוץ ב-Infliximab ואחרים.
כיום, טיפול Anti-TNF-α מלווה באזהרות באשר לסכנות התפתחות Demyelinating Diseases. קיימת התווית-נגד לשימוש בתרופות אלו בחולים הסובלים מהפרעות במיילין.
Gastroenterology. 2005;129:819-836, 1117-1120
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!