ממחקר חדש עולה כי Oxycodone, אופיואיד סינטטי מודרני, יעיל יותר ממורפין כנגד Visceral Pain. תוצאות המחקר, שעולות בקנה אחדו עם הניסיון הקליני, מעידות לראשונה על הבדל משמעותי בין יעילות Oxycodone ומורפין בטיפול כנגד Visceral Pain.
Visceral Pain, הסוג השכיח של כאב, נובע מפגיעה באחד מן האיברים הפנימיים (לב, ריאות, שלפוחית שתן וכד’). חומרת הכאב עשויה לנוע מאי נוחות קלה ועד ייסורים קשים.
בניגוד לכאב עורי, Visceral Pain הינו בד”כ כאב כרוני ודורש טיפול באמצעות משככי כאבים.
קשה לאמוד במדויק את שכיחותו, אולם מדובר בתסמין העיקרי של מחלות דוגמאת Reflux או IBS, הפוגעות ב-20% מהאוכלוסיה המערבית.
Visceral Pain מופיע לרוב כחלק מסינדרום הכולל מספר סוגים שונים של כאב מאיברים ורקמות רבים, ואופייני בחולי סרטן. בחלק מהמקרים, Visceral Pain כולל מרכיב נוירופתי, דוגמא לכך הם חולים עם דלקת כרונית של הלבלב, הסובלים מכאב המפריע לאכילה שיכול להוביל עד אנורקסיה ותת-תזונה.
Visceral Pain הינו אחד התסמינים המאתגרים בגסטרואנטרולוגיה והמחקר שנערך היה הראשון מסוגו שבדק את השפעת משככי כאבים על רקמות ספציפיות ומסלולים שונים של כאב.
המחקר נועד לגשר על הפער בין מחקרים בבע”ח ובין היישום הקליני ומטרתו היתה ללמוד ולהבין את המנגנונים המעורבים במסלול הכאב בתנאים נורמלים וכן בתנאים פתופיזיולוגיים.
מעבר הכאב יכול להתבצע במספר מסלולים, המופעלים באופן שונה גירוי מכני, כימי או תרמי.
לאחרונה פותח מכשיר בדיקה שיכול להפעיל באופן ספציפי כל אחד מהמסלולים, כך שניתן להעריך את התגובה הספציפית לגירוי מסוים. בצורה זו ניתן ללמוד אילו רצפטורים מופעלים בפריפריה. גירוי מערכת העיכול בחולים הסובלים מ-Chronic Visceral Pain גרם להקרנה של הכאב לאזורים נרחבים, דבר המעיד על היפראקסטיבליות של מערכת העצבים המרכזית.
במסגרת המחקר, ניתן גירוי כימי, תרמי וחשמלי, ל-24 נבדקים בריאים (12 גברים, 12 נשים). הגירוי כוון לעור, לשרירים ולאיברים הפנימיים (ושט), במטרה לבחון את ההשפעות השונות של תרופות על רקמות ספציפיות ומסלולי כאב שונים.
הנבדקים טופלו באופן אקראי ב-Oxycodone (15 מ”ג), מורפין (30 מ”ג) או פלסבו. החוקרים עקבו אחר תגובות הנבדקים לכאב לאחר 30, 60 ו-90 דקות, בהשוואה לתחילת המחקר.
מהמחקר עולה כי לשני האופיואידים אפקט משכך כאבים טוב בהרבה מאשר טיפול פלסבו (P<0.001). יעילות האופיואידים היתה שווה בכל הרקמות פרט לרקמות הפנימיות (Viscera), בהן Oxycodone נמצא יעיל יותר (P<0.001).
החוקרים הצליחו להבדיל בין אפקטים פריפריים (גירוי תרמי מפעיל רצפטורים פריפריים) ובין אפקטים מרכזיים (גירוי חשמלי עוקף את הרצפטורים הפריפיריים ומשפיע על הולכה עצבית ומערכת העצבים המרכזית). מאחר שתוצאות המחקר הראו כי ל-Oxycodone אפקט חזק יותר ממורפין על Visceral Pain בעקבות גירוי תרמי, החוקרים הסיקו כי Oxycodone יעיל יותר בהשפעתו על רצפטורים פריפריים של כאב (Peripheral Visceral Nociceptors). ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בפעילות האגוניסטית של Oxycodone על Kappa-Opioid Receptor. מניסויים בבע”ח עולה כי רצפטור זה מופעל במצבי דלקת באיברים הפנימיים ולכן עשוי לשמש אתר מטרה לטיפול בכאב.
החוקרים בחרו לבחון את יעילות Oxycodone לאחר שראו כי טיפול באגוניסטים של Mu-Opioid Receptors אינו יעיל כנגד Severe Visceral Pain. בנוסף, אותם אגוניסטים מלווים בתופעות לוואי רבות דוגמאת טשטוש, בחילות ועצירות. מסיבה זו, הגישות הטיפוליות החדשות מבוססות על משככי כאבים הפועלים על Kappa-Opioid Receptor.
לרוע המזל, Kappa-Agonist, דוגמאת Butorphanol ו- Nalbuphinמצויים בשימוש מוגבל, בשל תופעות הלוואי מרכזיות ולאור העובדה שמדובר באגוניסטים חלקיים. קיימים Kappa-Agonist ספציפיים יותר לרצפטורים פריפריים, דוגמאת Asimadoline, לו אין תופעות לוואי מרכזיות.
מאחר ש-Visceral Pain מאופיין בתלונות מפושטות ולא-ספציפיות קשה לנתח את תוצאות הניסויים הקליניים. מסיבה זו, תוצאות מחקר מעידות בדיוק רב יותר על השוני בהשפעת אופיואידים שונים על Visceral Pain. התוצאות מצביעות על יעילות טובה יותר של Oxycodone לעומת מורפין, לטיפול בכאב מסוג זה בנבדקים בריאים.
באופן מעשי, Oxycodone ניתן במקרים שמורפין ומשככי כאבים אחרים אינם מקלים על הכאב.
מאחר שמחקר קליני יכול להעיד על מגמה בלבד, הרופא חייב לשקול האם תוצאות המחקר מתאימות לאוכלוסיית המטופלים שלו. החוקרים טוענים כי קשה להאמין שניתן לבצע ניסוי קליני אמין להשוואה בין אופיואידים שונים, זאת מאחר שקיימים ערפלנים רבים הקשורים במחלות ולנוכח הטרוגניות רבה בין מטופלים. מסיבה זו, ניסוי כזה יהיה חייב לכלול מדגם גדול מאוד ומודלים סטטיסטיים מורכבים, על מנת לא לפספס פקטורים חשובים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!