ההרגלים הבריאותיים של האם משתקפים בסיכון לחלות באסטמה במשך שני דורות לפחות

תוצאות מחקר שהוצג במסגרת הקונגרס העולמי לאלרגיה מעידות כי נשים שמעשנות במהלך ההריון מגבירות את הסיכון להתפתחות אסטמה בקרב ילדיהם ובקרב נכדיהם. ד”ר Warner, שהציג את הממצאים, מסביר כי באופן כללי תלויה רגישותו של ילוד לאסטמה במאזן עדין בין האימונולוגיה האמהית והאבהית וגורמים סביבתיים וכי הרופאים יכולים להעזר בידע זה בכדי לפתח אסטרטגיות טרום-לידתיות למניעת אסטמה ואלרגיות.

נשים מייצרות כמויות גדולות של הציטוקינים IL-4 ו-IL-13 כאשר הן הרות. לרוב, מקושרים ציטוקינים אלה לאלרגיות ולהתפתחות IgE, אך במהלך ההריון הם חודרים למי השפיר ומונעים מהאם לפתח תגובה אלרגית כנגד העובר, מפרט ד”ר Warner. הוא מוסיף כי הציטוקינים הרגולטוריים IL-10 ו-TGF-ביתא מיוצרים גם הם במהלך ההריון ותורמים לעיכוב התגובה האימונית כנגד העובר.

העובר עלול לבלוע את הפקטורים הללו המצוים בתוך מי השפיר ולהולד עם תגובה אלרגית קלה, שלרוב נעלמת זמן קצר לאחר הלידה. אולם, שינויים או אי-סדרים מסויימים עלולים לשנות את המאזן ולהגביר את סיכון הילוד לפתח אסטמה. השפעה אחת כזו היא הימצאות אלרגיה כלשהי באם. השפעה נוספת נגרמת בשל תזונת האם, כשכמה מחקרים מעידים על קשר בין הסיכון לאסטמה בילוד לבין צריכת שומנים או פירות טריים על-ידי האם במהלך ההריון.

חשיפה של האשה ההרה לאלרגנים מסוימים, לאנטיביוטיקות ולאקמול עלולה גם היא להשפיע על הסיכון להתפתחות אסטמה בילוד. ניתוח קיסרי מעורב ביצירת הסיכון, אולי משום שהוא מונע את החשיפה לאורגניזמים המצויים במערכת העיכול של האם שבהם נתקל העובר במהלך הלידה הואגינלית.

אחת ההשפעות המעניינות הינה השפעת היסטורית העישון של הסבתא, כמו גם של האם, על הסיכון לילוד, אולי משום שאפילו עישון של הסבתא עלול לשנות את הדנ”א ולהשפיע על הגנים בדורות הבאים. ד”ר Warner מסביר כי בכל מקרה, אלרגיה היא תופעה המתחילה להתפתח כבר בלידה, אם לא לפני כן. אלרגנים מסוימים נמצאו ברקמות העובר כבר בשבועות ה-14-16 להריון, דבר המעיד על תהליך סנסיטיזציה שכבר החל בשלב זה.

הממצאים מעידים כי ההמלצות הניתנות על-ידי הרופאים לנשים ההרות, כמו הקפדה על תזונה נכונה והימנעות מעישון, המיועדות להבטיח את בריאות הילוד הכללית, מסייעות גם בצמצום הסיכון להתפתחות אסטמה בילוד.

אולם, מסכם ד”ר Warner, לא מומלץ להמנע מחשיפה לאלרגנים, שכן הדבר עלול להפריע להתפתחות המשאבים האימונולוגיים ההכרחיים בילוד.

לתקציר הידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן