תוצאותיו של מחקר אקראי שפורסם לאחרונה מעידות כי הימנעות ממתן אנטיביוטיקה או דחית מתן האנטיביוטיקה לחולים הסובלים מזיהום של דרכי הנשימה התחתונות (LRTI), שהינו אקוטי וללא סיבוכים, גוררות תוצאות דומות לאלו המתקבלות במתן מיידי של טיפול אנטיביוטי.
החוקרים כותבים כי מדובר בזיהום השכיח ביותר המטופל במרפאת המשפחה וכי רופאים רבים עדיין רושמים אנטיביוטיקות, למרות שסקירות ספרותיות מערכתיות קטנות בלבד נערכו בנושא והם העלו מסקנות סותרות.
מטרות המחקר היו לבדוק את השפעותיהם של שלוש אסטרטגיות טיפול באנטיביוטיקות על הסימפטומים, על האמונות ועל ההתנהגות ולבחון את יעילות השימוש בעלון מידע בהשוואה למתן מידע מתוקצר באופן מילולי בלבד.
במחקר שנערך בין אוגוסט 1998 ליולי 2003 השתתפו 807 חולים שהגיעו לטיפול במרפאת המשפחה בשל LRTI אקוטי ללא סיבוכים. הנבדקים חולקו באקראי לאחת מ-6 קבוצות: מתן עלון לעומת אי מתן עלון יחד עם אחד מהטיפולים האנטיביוטיים (מתן מיידי של אנטיביוטיקה, הימנעות ממתן אנטיביוטיקה, או מתן דחוי של אנטיביוטיקה). מדדי התוצאה העיקריים היו משך הסימפטומים וחומרתם.
562 (70%) מהחולים השלימו את שאלוני המחקר במלואם ו-78 (10%) סיפקו מידע אודות משך הסימפטומים וחומרתם. שיעול הוגדר במטרד “קל” לפחות שנמשך בממוצע 11.7 ימים, ו-25% מהחולים סבלו משיעול במהלך 17 ימים לפחות. מתן עלון המידע לא השפיע על מדדי התוצאה הראשוניים.
בהשוואה להימנעות ממתן אנטיביוטיקה, לא השפיעו אסטרטגיות הטיפול האחרות על מדדי התוצאה הראשוניים, שכללו את משך השיעול (כ-0.75 ימים במתן טיפול דחוי; 95%CI, -0.37-1.88, כ-0.11 ימים במתן טיפול מיידי; 95%CI, -1.01-1.24). בהשוואה לקבוצה שניתן לה טיפול אנטיביוטי מיידי, פחות חולים בקבוצת הטיפול הדחוי ובקבוצת הביקורת השתמשו באנטיביוטיקות (96%, 20% ו-16%, בהתאמה; P <.001), פחות חולים הביעו “שביעות רצון מרובה” (86%, 77% ו-72%, בהתאמה; P = .005), ופחות חולים האמינו ביעילותו של הטיפול האנטיביוטי (75%, 40% ו-47%, בהתאמה; P < .001).
מתן אנטיביוטיקה נקשר לירידה במספר הביקורים החוזרים במרפאה במהלך חודש (כמות ביקורים ממוצעת של 0.19 לעומת 0.12 באי-מתן אנטיביוטיקה, ו-0.11 במתן טיפול דחוי; P = .04). מספר הביקורים החוזרים הממוצע עמד על ערך של 0.11 באי-מתן עלון ועל ערך של 0.17 בקרב חולים שקיבלו את העלון (P = .02).
החוקרים כותבים כי ניתן להמנע ממתן אנטיביוטיקה או לתת טיפול אנטיביוטי דחוי לטיפול במקרי LRTI אקוטיים, וכי בחירת אחת מאסטרטגיות הטיפול לא גררה שינוי גדול במהירות העלמות הסימפטומים. הם מציינים כי המחקר מחזק את ההכרה בכך שהמחלה נמשכת כ-3 שבועות בממוצע, כאשר 10 הימים הראשונים לפני הביקור אצל הרופא ו-12 הימים לאחר הביקור אצלו הם סימפטומטיים.
מגבלות המחקר כוללות העדר הסכמה רחבה בנוגע לאבחנת LRTI, מבנה לא סמוי, ושגיאה אפשרית מסוג I בממצא הקובע כי מתן מיידי של טיפול אנטיביוטי עשוי לקצר את משך הסימפטומים החמורים מעט. החוקרים מסכמים כי האתגר לרופאים ולחוקרים הוא לקבוע אלו קבוצות חולים מצויות בסיכון לתוצאות ירודות יותר ולזהות את קבוצות החולים העשויים להרוויח ממתן טיפול אנטיביוטי מיידי.
במאמר מערכת מצורף נכתב כי הממצאים הם המידע המהימן ביותר המצוי כיום אודות מקרים של ברונכיטיס אקוטי, אולם עולה השאלה האם שימוש מוקדם באנטיביוטיקה בעלת טווח פעולה רחב יהיה יעיל יותר במסגרת הטיפול.
עוד מצוין כי חובת הרופאים לבחון בזהירות את הסימפטומים בחולים ולתת להם הסבר אודות המחלה, ועם זאת להמנע ממתן טיפול אנטיביוטי שאיננו על-פי ההתוויות ולזכור את חובתם כלפי הציבור הרחב הסובל מבחינה כלכלית ומבחינה רפואית בשל שימוש היתר בטיפולים האנטיביוטיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!