אשליית הרפואה אלטרנטיבית: המלצה לעיון במאמרו של פרופ’ בני מוזס במוסף הארץ

סקירה מאלפת של פרופ’ מוזס ה”תוקף” את הרפואה האלטרנטיבית והמקום שהיא תופסת כיום ברפואה בכלל. הנה כמה נקודות מרכזיות העולות מהמאמר:


  • השימוש ברפואה האלטרנטיבית גדל והולך ומהווה איום ותחרות ממשית על הרפואה הקונבנציונלית

  • הסיסמא של רפואה משלימה (ולא אלטרנטיבית) אשר יש עליה קונצנזוס רחב אינה בהכרח פועלת במציאות. המאמר מציג דוגמא שהסעירה את התקשורת לאחרונה, מהולנד, לפיה אישה שלקתה בסרטן השד סירבה לקבל את הטיפול הקונבנציונלים שהוצעו לה (ושסטטיסטית היו עשויים להשיג ריפוי בהסתברות של למעלה מ-90%) אלא פנתה למרפאים אלטרנטיבים שחלקם אף טען שאינה חולה כלל. התוצאה – האישה נפטרה מהמחלה לאחר שנתיים.

  • ההבדל העקרוני בין רפואה קונבנציונלית לאלטרנטיבית הוא שהקונבנציונלית מחייבת הוכחות עובדתיות ומדעיות ליעילותה ובטיחותה, בעוד שהאלטרנטיבית מסתפקת באמונה שהיא עובדת.

  • מחקרים מדעיים בודדים שניסו לבחון יעילות טיפולים אלטרנטיביים שונים נותרו בדר”כ ללא הוכחות של ממש. כך היה גם בבחינה מדעית של הומופאתיה, ריפוי מרחוק ע”י תפילה ועוד.

  • גם כאשר מתקבלות תוצאות חיוביות לטיפולים אלטרנטיביים יש לזכור שגם כאשר לא מטפלים בחולים משיגים תוצאות (ריפוי ספונטני) וקיים כמובן גם אפקט הפלצבו, או כפי שמוזס מגדיר במאמר ה”ריטואל הטיפולי”

השורה התחתונה אולי החשובה ביותר לצוות הרפואי הקונבנציונלי היא שהנהייה אחר רפואה אלטרנטיבית נובעת גם ואולי בעיקר מהצורך של חולים, ובעיקר חולים קשים, ליותר מאשר “טכנאות רפואית”. החולה זקוק לתמיכה, השתתפות, דו שיח – דבר שהרפואה האלטרנטיבית יודעת לספק כנראה טוב יותר מהרופא העסוק המאמין שבסופו של דבר הכימיה או הכירורגיה הם אלה שעושים את העבודה…

למאמר

הערת המערכת: זהו מאמר מקיף וחשוב המציג תמונה רחבה ולהערכתנו מאוזנת. אנשי הרפואה המשלימה עשויים לראות ודאי אחרת את התמונה ותגובות ודיון באמצעות “כתוב תגובה” יתקבלו בברכה…לנו נראה שיש 4 מסקנות אופרטיביות עיקריות העולות מהמאמר:

  • מול ה”קלות הבלתי נסבלת” שבה כמעט כל אחד יכול להגדיר עצמו כמרפא ול”המציא” שיטות ריפוי ולנצל חולשה ומצב נפשי קשה או תמימות של חולים – חייבת להיות חקיקה ואכיפה רציניים יותר, בעיקר על הרשות להמליץ למטופל להפסיק או להמנע מטיפול קונבנציונלי.

  • אנשי הרפואה האלטרנטיבית בכל תתי התחומים הרבים שלה חייבים לפעול כל דרך אפשרית כדי לבסס ולהוכיח באמצעות מחקרים מבוקרים את יעילות ובטיחות שיטות הטיפול השונות, וייתכן שגם למדינה צריך להיות תפקיד במימון מחקרים כאלה.

  • הרפואה הקונבנציונלית חייבת ללמוד מהאלטרנטיבית את כל מה שקשור לאמפתיה ותקשורת עם מטופלים. לתמיכה כזו יש גם יעילות קלינית מוכחת בשיפור תוצאות, והיא תגרום לכך שמטופלים יחושו צורך קטן יותר לחפש פתרונות חלופיים או נוספים ב”חוץ”.

  • בכל מקרה איננו סבורים שהרפואה הקונבנציונלית צריכה ל”הלחם” במשלימה או האלטרנטיבית. אנחנו לא לגמרי מסכימים עם הביקורת של פרופ’ מוזס על קופות החולים ובתי החולים שפתחו מחלקות ושירותים של רפואה משלימה כצעד של
  •  if you can’t fight it, join it .  רפואה משלימה שתנתן במסגרת כזו תהיה לפחות מבוקרת ובאמת משלימה. לא סביר למשל שמטפל במסגרת כזו ימליץ לחולת סרטן שד להמנע מטיפול תרופתי שהוכיח יעילות. ומכיוון שלאמונה יש כוחות ריפוי מסויימים, ועל כך מסכימים כולם, אז שימוש גם בטיפולים אלטרנטיביים שהחולה מאמין בהם, לצד הטיפולים שיעילותם ובטיחותם ידועים עשוי בהחלט להוות השלמה מוצלחת. אותה חולת סרטן מהולנד שבה נפתח מאמרו של מוזס, לו הייתה מקבלת את הטיפולים הקונבנציונלים הקיימים, ובנוסף לכך הייתה מעדיפה גם לקבל טיפול הומופאתי (גם אם בתרופה ההומופאתית שתקבל אין אפילו זכר לחומר פעיל כלשהו) שבו היא מאמינה, והשורה התחתונה היא חיובית, ובכל מקרה אינה פחות טובה מטיפול קונבנציונלי בלבד – מה רע בכך ?

    תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

    גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

    מקור: Ocul Immunol Inflamm
    ד"ר יעל שרון
    ד"ר יעל שרון
    אין תגובות|23/04/2026

    מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

    הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

    הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

    מקור: Cell Reports
    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|03/02/2026

    חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

    אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

    אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

    מקור: Medscape
    פרופ' שחף שיבר
    פרופ' שחף שיבר
    אין תגובות|01/12/2025

    המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

    שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

    שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

    מקור: Journal of Mid-life Health
    ד"ר נורה גורכד שפסו
    ד"ר נורה גורכד שפסו
    אין תגובות|12/10/2025

    במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן