טיפול למניעת שחפת מפחית היארעות שחפת בקרב חולי איידס במחקרים קליניים, אך היישום מוגבל ואין נתונים לגבי ההשפעה במצבים שגרתיים.
מטרת המחקר היתה לקבוע השפעת טיפול איזוניאזיד מניעתי על היארעות שחפת בחולי איידס במצבים שגרתיים.
בין 1999-2001 (לפני שטיפול אנטירטרווירלי היה זמין) 1655 גברים חולי איידס המועסקים בחברת מכרות בדרום אפריקה (גיל ממוצע 37) השתתפו במחקר. מעקב ממוצע נמשך 22.1 חודשים.
300 מ”ג ליום איזוניאזיד ניתן באופן עצמאי למשך 6 חודשים למשתתפים ללא הוכחות לשחפת פעילה.
נבדקה היארעות שחפת (כולל אירועים ראשוניים וחוזרים) במהלך התקופה לפני ואחרי הטיפול.
1016 מתוך 1655 גברים נכללו באנליזה ונכחו בקליניקה לפחות פעם אחת. 679 (97%) מ-702 גברים שנבחרו להתחיל איזוניאזיד טיפול מניעתי אכן התחילו. אחוזי היארעות שחפת לפני ואחרי הטיפול היו 11.9 לעומת 9.0 ל-100 שנות אדם, בהתאמה. (יחס אחוזי היארעות 0.68; 95% רווח בר סמך 0.48-0.96). באנליזה מותאמת לגיל, תקופה בשנה, ודרגת סיליקוזיס, IRR לשחפת היה 0.62 (95%, 0.43-0.89). באנליזה מורחבת שהוציאה אנשים עם היסטוריה של שחפת, IRR היה 0.54 (95%, 0.35-0.83).
החוקרים הסיקו כי טיפול איזוניאזיד מניעתי לחולי איידס מפחית היארעות שחפת ב-38% בסה”כ וב-46% בקרב אנשים ללא היסוריה של שחפת לפני המחקר. היארעות שחפת נשארה גבוהה למרות טיפול איזוניאזיד מניעתי, ויש צורך בעבודות נוספות שיקבעו כיצד להשתמש בפעולות נוספות בצורה היעילה ביותר להפחתת תחלואה ותמותה בשל שחפת בחולי איידס.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!