לפי מחקר חדש שנעשה בחולדות עולה, כי טיפול באנטיביוטיקה השכיחה מינוציקלין (Minocycline), יכול להאט או למנוע רטינופתיה סכרתית, סיבוך של סכרת שמהווה את הסיבה המובילה לעיוורון בגילאים 20-74 שנים. לפי החוקרים, המינוציקלין מעכבת את פעילות תאי המיקרוגליאה, שלוקחים חלק בפתוגנזה של הרטנופתיה הסכרתית.
אחרי שהראו כי תאי המיקרוגליאה משופעלים בשלב מוקדם של מחלת הסכרת, החוקרים השוו את רמות ה- mRNA של ציטוקינים ברשתיות של חולדות עם סכרת, לאלו של חולדות בריאות.
החוקרים מצאו, כי רמות ה- mRNA של הציטוקינים בחולדות עם סכרת, היו גבוהות פי 4-6 לעומת אלה של חולדות בריאות. מכיוון שהציטוקינים גורמים לשיפעול של תאי מיקרוגליאה, החוקרים ביקשו לבדוק האם תאי המיקרוגליאה ברשתית של החולדות עם הסכרת שופעלו, ומצאו שכן. לאחר מכן, החוקרים נתנו לחולדות עם הסכרת טיפול במינוציקלין, ובדקו שוב את רמות ה- mRNA של הציטוקינים ברישתית.
החוקרים מדווחים, כי היתה ירידה ברמות ביטוי הציטוקינים, מה שגורם לפחות שיפעול של תאי מיקרוגליאה, ולפחות שחרור של רעלנים הגורמים לנזק ברשתית.
בבדיקה נוספת, החוקרים גידלו תאי מיקרוגליאה משופעלים יחד עם תאי רשתית, ושמו בחלק מהתרביות מינוציקלין. החוקרים מצאו, כי תאי המיקרוגלאיה המשופעלים גרמו לפי 2.5 מוות של תאי רשתית, וכי מתן של מינוציקלין מונע כמעט לגמרי את מות התאים.
החוקרים מסכמים, כי ממצאי המחקר שופכים אור על התהליכים המעורבים ברטינופתיה סכרתית, והם מקווים כי הם יובילו לטיפולים חדשים לבעיה שכיחה זו.
Diabetes. 2005 May;54(5):1559-65.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!