במהלך ‘שבוע מחלות העיכול’ שנערך בשיקגו, מדווחת קבוצת חוקרים כי שימוש משולב ב-chromoendoscopy וב-confocal laser endomicroscopy מאפשר לזהות פגעים גידוליים במעי הגס בגופם החי של חולים הסובלים מדלקת כיבית של המעי הגס (ulcerative colitis).
ד”ר Kiesslich, שהציג את המחקר, מסביר כי באמצעות chromoendomicroscopy ניתן להחדיר צבעים שונים אל משטח המוקוזה, המדגישים את מבנה המשטח כך שניתן לזהות פגעים דיספלסטיים או קדם-ממאירים. הוא מוסיף כי confocal endomicroscopy היא כלי חדש המאפשר לבצע בחינה מיקרוסקופית במהלך הבדיקה האנדוסקופית.
החוקרים השתמשו בטכניקה החדשה לביצוע הערכה של 80 חולים הסובלים מ-ulcerative colitis לאורך תקופה ארוכה. התוצאות הושוו לתוצאות שהתקבלו ב-73 חולים שעברו בדיקה קולונוסקופית סטנדרטית, שבה נלקחו דגימות ביופסיה באופן אקראי בנקודות שהמרחק בינהן 10 ס”מ מן החלק שבין פי הטבעת לבין ה-cecum ודגימות ביופסיה מאזורים שבהם נצפו שינויים במוקוזה. chromoendoscopy בוצעה תוך שימוש ב-0.1% methylene blue.
ד”ר Kiesslich מציין כי החוקרים מצאו שניתן לזהות מספר גדול משמעותית של גידולים תוך-אפיתליאליים בחולים שעברו סריקה באמצעות chromoendomicroscopy יחד עם confocal endomicroscopy. הם גילו 19 פגעים דיספלסטיים בקבוצה שעברה endomicroscopy ו-4 בקבוצה שעברה טיפול קונבנציונאלי (p = 0.007).
על-פי התקציר שהציגו, השוו החוקרים 5580 הדמיות קונפוקליות מ-134 פגעים לתוצאות ההיסטולוגיות שנתקבלו ב-311 ביופסיות. הופעת שינויים גידוליים נחזתה ברמת דיוק גבוהה (94.7% רגישות, 98.3% ספציפיות).
ד”ר Kiesslich אומר כי ניתן היה גם להפחית באופן מובהק את מספר הביופסיות. הוא מסביר כי עבור האנדוסקופיה הקונבנציונאלית היה צורך ב-42 ביופסיות, ואילו בקבוצת ה-confocal endomicroscopy היו בסך-הכל 21 דגימות ביופסיה.
החוקר מציין כי במידה ותוגבל נטילת הביופסיות רק לפגעים שנחשדים בשל המבנה שלהם, יהיה צורך בנטילת 4 ביופסיות בלבד מכל חולה. הוא מסביר כי השימוש בשיטה זו מאפשר לקיחת דגימות ביופסיה רק מהפגעים הרלוונטיים.
ד”ר Kiesslich מעריך כי המערכת תכנס לשוק בתחילת השנה הבאה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!