האם יש מקום לתת סטרואידים בדלקת קרום המוח ? jc438

חיידק הפנוימוקוקוס, או ליתר דיוק ,Streptococcus pneumoniae הוא הגורם העיקרי לדלקת קרום המוח בילדים, מאז תחילת החיסון כנגד החיידקHemophilus influenza type b .  התחלואה והתמותה מדלקת קרום המוח פנוימוקוקלי גבוהה במיוחד. התמותה  מגיעה עד ל  ,20% דהיינו פי שנים מהתמותה  מדלקת קרום המוח מנינגוקוקלית.

האם יש יתרון במתן סטרואידים לחולים הסובלים מדלקת קרום המוח פנוימוקוקלית?  מספר מחקרים עסקו בנושא זה, אך המסקנות סוטרות. המחקר שלפנינו הוא מחקר רטרוספקטיבי, ועקב אחרי תוצאות המעבדה של 122 ילדים שסבלו מדלקת קרום המוח פנוימוקוקלי בסביבות העיר סידני, באוסטרליה. החוקרים  עיינו בתיקי מרפאת המעקב בבתי החולים, ובנוסף הפנו שאלונים לרופאי הילדים שעקבו אחרי הילדים לאחר שחרורם. רוב הילדים היו מתחת לגיל חמש שנים.

מממצאי הסקר התברר

א.         למעלה ממחצית הילדים שסבלו מדקת קרום המוח פנוימוקוקלי הבריאו לגמרי 

ב.         שנים עשר אחוזים מתו ממחלתם.          

ג.          שליש נשארו פגועים עם לקוי נוירולוגי

עוד התברר שאם בנוסף לדלקת קרום המוח הילד סבל גם מדלקת אוזניים, זה החמיר את התוצאות.

הליקויים הנוירולוגיים שהופיעו היו שתוק הגפיים, הידרוצפלוס, אבוד ראייה וירידה בכושר הלמידה.

נחזור לשאלה האם מתן סטרואידים מיטיב עם החולים ?  והתשובה היא אכן, כן. מצב הקבוצה שטופלה בסטרואידים היה טוב מקבוצת הביקורת, בתנאי שהסטרואידים ניתנו טרם תחילת הטיפול האנטיביוטי.

החוקרים מצאו גם שבמקרים בהם האבחנה של דלקת קרום המוח איחרה לבוא התוצאות היו גרועות יותר. 

לגבי נקודה זו מעיר מאמר מערכת באותו עיתון, שקיימים יוצאים מן הכלל:-  יש מקרים בהם המהלך של המחלה סוער. כאן  גם טיפול מוקדם ונמרץ  לא ימנע סיבוכים.

לאחר ילד חולה מגיע לחדר מיון יעבור עיבוד יסודי שיארך בין ארבע לשתים עשרי שעות. הטיפול האנטיביוטי  יתחיל רק לאחר השלמת הברור. כותב מאמר המערכת מחייב נוהל זה של עיבוד שלם  בטרם יחל הטיפול, אלא אם מצבו של הילד אינו מאפשר לחכות.

גורם פרוגנוסתי חשוב הוא  הזמן שעובר עד שנוזל השדרה נעשה סטרילי. בחולים בהם התרבית של נוזל השדרה נשארת חיובית 18 שעות ויותר לאחר תחילת הטיפול, התחלואה היתה גבוה יותר. במקרים אלה היתה שכיחות גבוהה יותר של התכווצויות, של הצטברות נוזלים מעל המוח ושל ליקויים נוירולוגיים כולל ירידה בכושר השמיעה.

קיים הבדל ניכר ביעילות הטיפול בחיידקים שונים.

כאשר המזהם הוא המנינגוקוקוס נוזל השדרה נעשה סטרילי תוך 4 ועד 6 שעות ואילו בזיהום פנוימוקוקולי החיידק יכול לשרוד עד 48 שעות גם אם הוא רגיש לתרופה הניתנת לחולה. גם לאחר העלמות החיידק שמחולל את המחלה, התהליך הדלקתי עדיין קיים וסיבוכים נוספים  אפשריים בהחלט.

עוד לפני חמש עשרה שנה, נמצא מתאם בין רמת הציטוקינים בנוזל השדרה לבן סיבוכים נוירולוגיים. תצפית זו מדגישה את התהליך הדלקתי כגורם משמעותי לסיבוכים.   תצפיות אלה עוררו מחדש התעניינות  במתן סטרואידים, במחשבה ששימוש בסטרואידים יכול להפחית את הפרשת הציטוקינים ואת התגובה הדלקתית. 

כותב מאמר המערכת מסתייג מממצאי המחקר שצטטנו,  עקב סתירות למחקרים אחרים בנידון ואם כך, כיצד ניגש  אנחנו לטפל בילד שלקה  בדלקת קרום המוח פנוימוקוקלי ?   

מחבר המאמר המערכת  מציע ארבעה שיקולים  לטיפול בסטרואידים בחולי מנינגיטיס:

1. הסטרואיד, דקסמתזון, [ dexamethazone] יש לתת לפני הטיפול   האנטיביוטי או יחד אתו כי רק אז הוכח כי הוא מועיל.

2. מתן סטרואידים מפחית את התגובה הדלקתית בקרומי המוח, ועל ידי כך  מפחית חדירות התרופה האנטיביוטית לתוך מערכת העצבים.

3.  מתן סטרואידים מוריד את חום גופו של החולה, וכן יכול לטשטש סימני מחלה אחרים ועל ידי כך להסתיר מעינינו סימנים מבשרים של סיבוכים.

4. לסטרואידים תופעות לוואי בלתי רצויות. 

המחבר מביא את ההמלצות של האקדמיה לרפואת הילדים של ארצות הברית, איתם הוא מזדהה, והן שהשימוש בדקסמתזון מומלץ באופן מוחלט רק במקרים של  דלקת קרום המוח הנגרם על ידי החיידק hemophilus .influenza b 

כאשר החיידק הוא הפנוימוקוקוס אפשר לשקול שימוש בדקסמתזון  בתנאי שהתינוק מעל 6 שבועות. משמע, שהפעילות המיטבה  של דקסמטזון בדלקת קרום המוח פנוימוקוקולית פחות משכנעת ונצטרך לחכות למחקרים נוספים   כדי להכריע בעניין.

המאמרים הופיעו בירחון Archives of Disease in Childhood מחודש  אפריל 2005. 


A population based study of the impact of corticosteroid therapy and delayed diagnosis on the outcome of childhood pneumococcal meningitis., McIntyre PB, MacIntyre CR, Gilmour R, Wang H.

Arch Dis Child 2005;90:391-6.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן