סנסיטיזציה בשל חשיפה לאלרגן מהמזון עלולה לגרום להחמרת האסטמה בילדים (J Allergy & Clin Immunol)

על-פי מחקר שפורסם לאחרונה, סנסיטזציה בשל חשיפה למזון עלולה להחמיר את מצב האסטמה בילדים.

החוקרים בדקו דגימות סרום דם שנלקחו מ-504 ילדים בגילאי 4-9 שנים שנבחרו באקראי מבין משתתפי ה-National Cooperative Inner City Asthma Study (ה-NCICAS). מטרת המחקר היתה לקבוע את שיעור השכיחות של סנסיטזציה בשל אלרגן מהמזון בקרב ילדים עירוניים הסובלים מאסטמה.

משום שהמידע נאסף באקראי ובאופן אנונימי לא היו יכולים החוקרים לקבוע האם קיימת אלרגיה למזון אצל הילד הנבדק. אלרגיה למזון הינה תגובה של מערכת החיסון למזון מסוים, ובכדי לקבוע האם היא קיימת חייבים לבצע בדיקה מאתגרת בחשיפה למזון. סנסיטיזציה אלרגית הוגדרה על-פי הימצאותם של נוגדני IgE ספציפיים בדם.

החוקרים מצאו כי שכיחות הסנסיטיזציה בשל חשיפה למזון, וסביר להניח שגם שכיחות הארגיה למזון, גבוהה בקרב ילדים עירוניים הסובלים מאסטמה. לאחר בדיקה לנוכחותם של 6 סוגי נוגדני IgE המופיעים באלרגיות שכיחות למזון (ביצים, חלב, סויה, בוטנים, חיטה ודגים) מסיקים החוקרים כי:



  • 45% מהילדים נמצאו רגישים לאחד מהאלרגנים שנבדקו, לפחות.


  • בקרב ילדים שנמצאו רגישים למזון נמצאו שיעורים גבוהים יותר של אישפוזים בשל מחלת האסטמה שלהם.


  • בקרב ילדים שהתרחשה בהם סנסיטיזציה בשל חשיפה למזון נדרש שימוש רב יותר בתרופות סטרואידיות לטיפול בסימפטומי האסטמה שלהם.


  • בקרב ילדים שהופיעה בהם סנסיטיזציה בחשיפה לסויה ולדגים נמצאו שיעורים גבוהים יותר של הגעות לקבלת טיפול ביחידות החירום, של אישפוזים ושל שימוש בתרופות.

מחקרים קודמים מצאו קשר בין אסטמה ובין אלרגיות למזון, אולם מחקר ה-JACI הנוכחי הינו אחד המחקרים הראשונים המעידים על קשר בין סנסיטיזציה בחשיפה למזון לבין חומרת סימפטומי האסטמה.

החוקרים מסיקים כי סנסיטיזציה בחשיפה למזון עשויה לשמש כסמן לזיהוי ילדים הסובלים מאסטמה חמורה יותר. הם ממליצים כי נותני הטיפול הרפואי ישקלו ביצוע סריקות בקרב חולים הסובלים מאסטמה בינונית עד חמורה שמחלתם אינה מבוקרת היטב באמצעות התרופות הסטנדרטיות לטיפול באסטמה.

לידיעה ב-do’cs guide

J Allergy Clin Immunol. 2005 May;115(5):1076-80

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן