סוכרת מגבירה את הסיכון לזיהומים בדרכי השתן בנשים לאחר גיל הבלות (Am J Epidemiol)

חוקרים מדווחים כי שכיחויות מקרי הזיהומים בדרכי השתן (UTI) והימצאות bacteriuria א-סימפטומטית (AB) גבוהות יותר בקרב נשים לאחר גיל הבלות הסובלות מסוכרת, בהשוואה לאלה שאינן סובלות מסוכרת. לא נראה שהסיבה לתופעה קשורה לנוירופתיה ולנפח השתן השאריתי.

החוקרים כותבים כי לא נמצא מידע פרוספקטיבי בנוגע לסיכון ל-AB ול-UTI שאומת מבחינה מיקרוביולוגית ולסוכרת על מאפייניה השונים.

בכדי לחקור את הנושא, ביצעו החוקרים מעקב אחר 218 נשים סוכרתיות ו-799 נשים שאינן סוכרתיות בגילאי 55-75 שנים ובדקו את שכיחות מקרי ה-UTI וה-AB בין השנים 1998-2002. החוקרים נטלו בדיקות שתן לתרבית, ומדדו את רמת ההמוגלובין-A1c ואת נפח השלפוחית השאריתי לאחר ריקונה בתחילת הניסוי ובמהלך בדיקות המעקב השנתיות. דיווח עצמי על מקרי UTI אומת באמצעות נטילת תרבית מיקרוביולוגית ובאמצעות סקירת הרשומות הרפואיות.

UTI הופיע במהלך המעקב בקרב 71 מהנבדקות שאינן סוכרתיות ובקרב 26 מהנבדקות הסוכרתיות, כשהשכיחויות המתאימות עומדות על ערכים של 6.7 ושל 12.2 ל-100 שנות-אדם, בהתאמה (RR = 1.8).

השכיחיות המתאימות בהופעת bacteriuria א-סימפטומטית עמדו על ערכים של 3.0 ושל 6.7 ל-100 שנות-אדם (RR = 2.3).

אנליזה מרובת משתנים מראה כי הסיכון המוגבר להתפתחות UTI הופיע בעיקר בקרב נשים הנוטלות אינסולין (RR = 3.7) ןבקרב נשים הסובלות מסוכרת מזה תקופה ארוכה יותר (של 10 שנים לפחות; RR = 2.6), בהשוואה לנבדקות שאינן סוכרתיות.

החוקר הראשי, ד”ר Boyko, מסביר בראיון כי מאפיינים אלו מהווים גם חזאים טובים להתפתחות סיבוכים אחרים של מחלת הסוכרת, כמו מחלת רשתית ומחלת כליה.

ד”ר Boyko מציין כי לא נמצא קשר בין הבקרה הנוכחית על רמת הגלוקוז, ששוקפה באמצעות מדידות ההמוגלובין-A1c, לבין הסיכון לזיהומים בדרכי השתן. ממצא זה מעיד, לדבריו, כי השיהומים בדרכי השתן עלולים להגרם בשל השפעה ארוכת-טווח של רמות גלוקוז גבוהות, ולא בשל החשיפה קצרת-הטווח לרמות הגלוקוז הגבוהות.

החוקרים בדקו גם האם נפח השתן השאריתי הנותר בשלפוחית לאחר הריקון עשוי להסביר את ההבדל ברמת הסיכון להתפתחות UTI בנשים הסוכרתיות. ד”ר Boyko מסביר כי הנזק העצבי העלול להגרם בסוכרת מוביל לריקון לקוי של השלפוחית. הוא מציין כי בנשים הסוכרתיות אכן נמצא נפח שלפוחית שאריתי ממוצע גדול יותר לאחר הריקון, בהשוואה לנשים שאינן סוכרתיות, אך השוני לא היווה הסבר לסיכון המוגבר להתפתחות ה-UTI שנמצא קשור למחלת הסוכרת.

לידיעה במדסקייפ

Am J Epidemiol 2005;161:557-564.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן