לפי דיווח במעריב 57 תרופות ו-8 טכנולוגיות הוגדרו כ”חיוניות” במסגרת דיוני ועדת סל הבריאות (מעריב)

מעריב מדווח היום על תוצאות ראשוניות, כנראה, מתוך דיוני ועדת סל הבריאות. נכון יותר אולי לאמר שהעיתון חושף היום את החלוקה לקטגוריות  של התכשירים/טכנולוגיות/שירותים  כפי שצוות משרד הבריאות ו/או ועדת הסל חילקו במסגרת תהליך הדיון והתעדוף.

ע”פ מעריב, מדובר ב-4 קבוצות אליהן קוטלגה כל בקשה להכללה בסל הבריאות:

  • תרופות/טכנולוגיות חיוניות – ברשימה זו נכללים כיום לפי העיתון 57 תרופות ו-8 טכנולוגיות. ברשימה תרופות חדשות לסוכרת, סרטן, איידס, מחלות לב וטרשת עורקים, סטנטים מצופי תרופה, קיצוב מוחי לטיפול בהפרעות תנועה ועוד.

  • תרופות/טכנולוגיות בעדיפות גבוהה ביותר – ברשימה הזו 31 תרופות ו-5 טכנולוגיות.

  • תרופות/טכנולוגיות בעדיפות גבוהה – כאן נכללו לפי מעריב 66 תרופות נוספות ו-6 טכנולוגיות

  • תרופות/טכנולוגיות בעדיפות חשובה – תוספת של עוד 5 תרופות ו-3 טכנולוגיות.
  • מעריב מציין שזוהי אינה הרשימה הסופית וצפויים בה עוד שינויים עד לסיכום שאמור להתפרסם באמצע פברואר.

    לכתבה במעריב

    לרשימה המלאה של התרופות/טכנולוגיות בקבוצות 2-4 שלעיל

    הערת המערכת:

    השימוש בקטגוריות של “חיוני” , “עדיפות גבוהה ביותר”  וכד’ הוא בעייתי להערכתנו. יכולה להיות תרופה/טכנולוגיה “חיונית” (איך מגדירים ומודדים את החיוניות ?!…)  ביותר אך מאוד מאוד יקרה. האם היא צריכה להיות ברשימה המועדפת ומדורגת לפני טכנולוגיה/תרופה שנניח מדורגת רק “בעדיפות חשובה” אך כמעט ואינה דורשת עלויות ומשאבים כלכליים נוספים ממערכת הבריאות במידה ותוכלל בסל ?

    תורת כלכלת הבריאות “המציאה” כבר לפני לא מעט שנים, עשור לפחות, אם לא יותר, את המונח “תוספת עלות להשגת שנת חיים אחת נוספת באיכות חיים מלאה”, ובאנגלית Cost per QUALY- Quality Adjusted Life Year .

    משום מה, תהליך התיעדוף במסגרת ועדת הסל עדיין נמנע מלהשתמש במדד אובייקטיבי מקובל המאפשר סולם השוואה אחיד לכל התרופות והטכנולוגיות תוך התחשבות הן בעלות הנוספת הנדרשת לשימוש בתרופה/טכנולוגיה, והן באפקטיביות של הטכנולוגיה במונחי שיפור תוחלת ואיכות חיי המטופלים.

    תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

    גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

    מקור: Ocul Immunol Inflamm
    ד"ר יעל שרון
    ד"ר יעל שרון
    אין תגובות|23/04/2026

    מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

    הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

    הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

    מקור: Cell Reports
    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|03/02/2026

    חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

    אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

    אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

    מקור: Medscape
    פרופ' שחף שיבר
    פרופ' שחף שיבר
    אין תגובות|01/12/2025

    המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

    שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

    שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

    מקור: Journal of Mid-life Health
    ד"ר נורה גורכד שפסו
    ד"ר נורה גורכד שפסו
    אין תגובות|12/10/2025

    במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן