נוגדי חימצון, למניעת סרטן מערכת העיכול , סקירה שיטתית של העובדות, מתוך jc 426+שאלת השתלמות, למנויים-חינם!!!






נוגדי החימצון אינם זוכים לעדנה… מחקרים אקראיים שבדקו את הטיפול בביטא קרוטן בסרטן הריאה, הראו דווקא עליה בסיכון למחלה בקרב אלו שנטלו את הטיפול. ובבדיקת נוגדי החימצון בתחלואה לבבית, לא נמצא תועלת לטיפול אשר נמשך 5 שנים.

עקה חימצונית, הידועה גם בשם: Oxidative stress, יכולה לגרום לסרטן. הדיאטה האנושית מורכבת מחומרים מחמצנים, או אוקסידנטים (Oxidants) ומחומרים נוגדי חימצון או אנטיאוקסידנטים (Anti Oxidants). מערכת העיכול, הינה אחת המערכות העיקריות בגוף בהן מתבצעים תהליכי חימצון, ולכן, השאלה האם נוגדי חימצון יכולים למנוע סרטן במערכת העיכול, עוררה עיניין רב.

הפגיעה החמצונית, מסוגלת להשרות מוטציות בגנים ולעודד ייצור קרצינוגנים. ובנוסף להשפעה המרעה של חמצן פעיל על התא האנושי, פגיעה חמצונית יכולה להביא למות התא כלומר לאפופטוזיס (Apoptosis).

הפרעה בויסות האפופטוזיס של תאים כמו שכזאת, מעורבת בגרימת מחלות שונות של מערכת העיכול וביניהם, גם סרטן.

  מחקרים תצפיתיים, אפידמיולוגיים רבים, כבר הראו את התועלת באכילת ירקות ופרות, העשירים בנוגדי חמצון, במניעת סרטן של מערכת העיכול.

אולם, תוצאות המחקרים אשר בדקו את התועלת בצריכה של תוספי תזונה המכילים נוגדי חימצון למניעת סרטן במערכת העיכול, הראו תוצאות סותרות.

סקירה שיטתית זאת, הכוללת גם תוצאות מטה-אנליזות, תנסה איפוא לשפוך אור, על תוצאות המחקרים אשר בדקו את תפקיד נוגדי החימצון במניעת סרטן של מערכת העיכול.

ובכן, לפי סקירה שיטתית זו שנערכה עפ”י עקרונות ה-קוקריין (Cochrane), לא נמצא יתרון לטיפול בנוגדי חימצון למניעת סרטן של מערכת העיכול.

הסקירה הקיפה 14 ניסויים בהם טופלו קרוב ל-200,000 משתתפים בנוגד חימצון או בפלצבו. נבדקו 10 טיפולים שונים, לגבי סרטן הושט, הקיבה, המעי הגס, הלבלב והכבד.

במטה אנליזה הגדולה ביותר שנבדקה, השפעת נוגדי החימצון במניעת סרטן היתה מועטה ולא מובהקת סטטיסטית. כאשר נבדקו ההתערבויות השונות לבדן או באיחוד התוצאות, לא נמצאה תועלת או נזק לטיפולים השונים, למעט שני יוצאי דופן, הטיפול ב-ויטאמין C ובסלניום (Selenium).

ולמרות שויטאמין C היווה חלק מקומבינציות טיפוליות שונות, רק מחקר קטן בדק את הטיפול בויטאמין C לבדו, ובו לא דווחו מקרי סרטן, כלומר לא ניתן היה להעריך את התועלת בטיפול מניעתי זה.

תוצאה זו מפתיעה בגלל התוצאות הטובות של הטיפול בויטאמין C במחקרי תצפית אשר קדמו למחקר אקראי ומבוקר זה. יוצא דופן נוסף הוא הסלניום. הטיפול בסלניום, הביא להפחתה של יותר מפי שניים בשיעור מקרי סרטן מערכת העיכול בקבוצת הטיפול בהשוואה לקבוצת הבקרה, כשעיקר התועלת היתה במניעת סרטן הכבד. אך שני המחקרים הקטנים אשר בדקו טיפול בסלניום, סווגו ע”י מחברי הסקירה כעשויים ב”איכות נמוכה”.

במאמר המערכת המתייחס למחקר זה, כותבים המחברים, שהמסקנה הפשוטה מתוצאות מחקר זה היא שאין תועלת בשימוש בתוספת של נוגדי חימצון למניעת סרטן מערכת העיכול.

אך שוב נזכיר, שקיימת סתירה בין תוצאות מחקרי התצפית שבדקו טיפול זה לבין תוצאות המחקרים האקראיים, שלא הצליחו להוכיח תועלת בטיפול זה. ובעצם קיימות פרשנויות רבות המסבירות את המנגנונים הביולוגיים אשר אחראי לתועלת בטיפול זה. וגם, ברור הוא, שבמחקרים הבודקים טיפולים במחלה המתפתחת באיטיות כמו הסרטן, קיים הבדל משמעותי בין נטילת נוגדי חימצון במינון פארמאקולוגי, בגיל המבוגר למשך מספר שנים ובין נטילת כמויות טבעיות באופן קבוע מגיל הילדות.

אולם קיים גם צד נוסף בתוצאות הסקירה השיטתית. מטה אנליזה של שישה מהמחקרים האקראיים הראתה עלייה מתונה אך מובהקת בשיעור התמותה כתוצאה מהטיפול בנוגדי חימצון. מחברי המחקר קובעים, שהטיפול בנוגדי חימצון מגביר את שיעור התמותה הכולל. הם גם מעריכים שטיפול כזה יביא למוות מוקדם של 9000 מכל מיליון אנשים המקבלים תוספת של נוגדי חימצון. הטענה שתוספי הויטאמינים לא רק שאינם מועילים אלא יתכן שהם אף גורמים למוות, היא טענה מדאיגה. בהתחשב בעובדה שתכשירים אלו נמכרים בכמות גדולה מאוד ושהפופולאריות שלהם הולכת וגדלה משנה לשנה.

יש להתייחס לתוצאות אלו כראשוניות ולהמתין לתוצאות מחקרים הנערכים כעת אשר בודקים גם הם את התועלת והנזק בטיפול זה.  ולכן עפ”י מחברי מאמר המערכת המתייחס למחקר שתואר, לא ניתן עדיין להסיק שהטיפול בנוגדי חימצון אכן מביא לנזק, וברור הוא שלסוגים השונים עשוייה להיות השפעה שונה.

הערת העורך: הסקירה הזו מהווה אכן מכה נוספת לחסידי תוספי התזונה למיניהם. לא נראה שיש מקום על בסיס המידע שהוצג כאן להתריע ולהזהיר את מטופלינו הרבים המשתמשים במולטיויטמינים ותוספים אחרים, ואולם נראה שמסקנות המחקר צריכות לעודד אותנו להמליץ על תזונה עשירה בירקות ופירות המכילים אנטיאוקסידנטיים. במגזין זה וגם במגזין הבא אנו מציגים  עובדות מעניינות ומעודדות על התועלת הרבה והמובהקת של דיאטה ים תיכונית העשירה בירקות ופירות, שעליה אפשר בהחלט להמליץ באופן גורף, הן למי שנוטל תוספי תזונה, והן למי שלא. מאמר זה מציב סימני שאלה מאוד ברורים באשר להמלצות של כל מומחי האנטיאגינג הממליצים על מנות גבוהות של נוגדי חימצון. 

למאמר:


Antioxidant supplements for prevention of gastrointestinal cancers: a systematic review and meta-analysis

 

 :למאמר

Vitamins to prevent cancer: supplementary problems



תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן