|
זוכר אני את ההתלהבות שלוותה המצאת מדביר היתושים, DDT, לקראת סוף ימי מלחמת העולם השנייה. הודיעו לממשלת הודו כי הנה זה באה הישועה, ובקרוב לא יישאר יתוש, ומחלת המלריה, המפילה למעלה ממליון קורבנות כל שנה , תעלם מעל פני הארץ. זוכר אני גם תגובתו של רופא הודי:- “לפני שתדבירו את היתוש, ואת המלריה שהוא מעביר” כך אמר, “הכינו מספיק מזון כדי להאכיל את הניצולים. כי במה הרווחנו אם נציל את הילדים ממלריה ? כדי שימותו מרעב… ? ” אבל, מחלת המלריה עדיין אתנו, והיא קוטלת שבע מאות אלף ילדים כל שנה. ה DDT התגלה כרעל לבני אדם ושימושו מוגבל, ואילו מקרי מחלת המלריה מתרבים. המאבק על פיתוח תרכיב חיסון נגד מלריה, נמשך עשרות שנים ונראה כי עתה נמצאה אולי פריצת דרך לדיכוי המחלה. דו”ח שהתפרסם בעיתון LANCET מדווח על ניסוי שנערך במוזמביק, ואשר ע”פ תוצאותיו נראה שיש סיכוי למנוע את הידבקותם של ילדים ולהציל את חייהם. החיסון הוא תרכיב של נגיף הפטיטיס B עם זן אלים של טפיל המלריה. הטפיל, שנבחר לתרכיב נמצא בשלב זהה לטפיל המועבר על ידי היתוש. קבלת החיסון מעוררת את הנוגדנים לתקוף את הטפיל. התרכיב הוזרק לכ 1500 ילדים. בכ 30% מהמקרים נמנעה הדבקות ובכ 58% מהמקרים נמנע מהנגיף לסכן את חיי הילדים. גם כאן ההצלחה אינה מושלמת, אך עד כה תרכיב זה הוא כנראה היעיל ביותר. בין הילדים בקבוצת הביקורת ארבעה מתו ממלריה ואילו בקבוצה המחוסנת לא מת אף אחד. יעברו עוד מספר שנים עד שחיסון זה יכנס לשימוש כללי. השאלה הקריטית כמו בחיסונים אחרים היא, לכמה זמן החיסון יעיל. תרכיבים למלריה שפותחו בעבר נשארו יעילים לחודשיים בלבד. המחקר לפנינו עוקב כבר ששה חודשים והוא עדיין מראה פעילות ביולוגית. יש להניח שמחירו של התרכיב לא יהיה זול, וחבל, כי אוכלוסיית היעד, אוכלוסייה ענייה היא. ידוע שכ 25 תרכיבי חיסון למלריה נמצאים בשלבים שונים של פיתוח. החשוב, לפתח תרכיב שיתקוף את הטפיל בהירשפרונג., השלב הראשוני בגוף, אך יחד עם זה יתקוף גם את השלבים המאוחרים יותר, כלומר לאחר שהטפיל כבר חדר לכבד והחל להתרבות. המאמר הופיע ב LANCET מיום 16 לחודש אוקטובר 2004. |
גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית
מקור: Ocul Immunol Inflamm
אין תגובות23/04/2026
מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!