גורמי הסיכון לזיהום באתר הניתוח (SSI) לאחר ניתוחים אורולוגיים אינם מוגדרים היטב, למרות שהימצאות של זיהום בדרכי השתן (UTI) לפני הניתוח נחשב לאחר מגורמי הסיכון. במחקר זה נבדקו גורמי סיכון פוטנציאליים בכדי להבהיר מתי וכיצד מזהמים חיידקים את הפצעים ומתפתח SSI.
במחקר השתתפו חולים שסבלו מ-SSI לאחר ביצוע ניתוחים אורולוגיים פתוחים בבית חולים ביפן בין יוני 1999 לדצמבר 2000. ניתוחים אנדו-אורולוגיים, ניתוחים שבוצעו בילדים וניתוחים שערכו פחות משעתיים לא נכללו במחקר. בחולים נערכה סריקה לנוכחות UTI לפני הניתוח ונאספו דגימות תת-עוריות לתרבית בסוף הניתוח על-ידי הברשה באמצעות פד גאזה סטרילי מכותנה ממש לפני התפירה.
זיהומים באתר הניתוח התרחשו ב-20 מתוך 134 החולים. חיידקים זוהו ב-15 (75.0%) מהדגימות של החולים שבהם התפתח SSI. כל החולים קיבלו טיפול מניעתי אנטי-מיקרוביאלי (AMP), אך חיידקים מהדגימות התת-עוריות שנאספו מחולים שסבלו מ-SSI היו פחות רגישים לתרופה (20.0%). UTI לפני הניתוח נצפה ב-11 (55.0%) מהחולים שסבלו מ-SSI. ב-4 מבין החולים אלה התגלה אותו זן חיידקים בשתן, בדגימה שנאספה בניתוח ובפצע, ב-3 מהם נמצא אותו זן בדגימת הניתוח ובפצע ובאחד מהם נמצא אותו זן בשתן ובפצע.
החוקרים מסיקים כי UTI שקודם לניתוח היה גורם הסיכון העיקרי ל-SSI לאחר ניתוחים אורולוגיים. ההשערה הסבירה ביותר היא שחיידקים בשתן זיהמו את אזורי הניתוח והזנים העמידים ל-AMP גרמו להופעת ה-SSI.
Inter J Urology: 11; 11; 941
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!