דיאטה ים תיכונית מפחיתה שכיחות של סינדרום מטבולי (JAMA )

דיאטה ים תיכונית עשוייה להפחית שכיחות של סינדרום מטבולי ומחלות קרדיווסקולריות הקשורות לסינדרום. כך עולה ממחקר המתפרסם כעת ב-JAMA אשר בחן את השפעות הדיאטה הים תיכונית, בהשוואה לדיאטה מאוזנת חליפית בקרב 180 מטופלים עם סינדרום מטבולי.

המחקר כלל 99 גברים ו-81 נשים שכולם אובחנו כבעלי סינדרום מטבולי בהתאם להגדרות של ה-Adult Treatment Panel III .

קבוצת ההתערבות כללה 90 משתתפים שקיבלו הדרכה ותמיכה לתזונה המבוססת על דיאטה ים תיכונית, שכללה צריכה מוגברת של דגנים, פירות, ירקות, אגוזים ושמן זיית. בקבוצת הבקרה שמנתה גם 90 משתתפים ההנחייה הייתה לבצע דיאטה מאוזנת שכללה צריכת פחמימות בשיעור של 50-60% , חלבונים בשיעור של 15%-20% ושומנים מתחת ל-30% מכלל הקלוריות היומיות.

החוקרים עקבו אחר שתי הקבוצות במשך שנתיים ומדדו את צריכת המזונות, מדד תפקוד אנדותלי שחושב לפי רמות לחץ דם, אגרגציה של טסיות דם לפי תגובה ל-אל-ארגינין, רמות ליפידים וסוכר, רגישות לאינסולין, CRP , אינטרלוקינים (IL-6 , IL-7 ו-IL 18 ).

לאחר שנתיים נמצא שבקבוצת הדיאטה הים תיכונית הייתה צריכה עשירה יותר בשומן לא רווי, וסיבים תזונתיים, וכן יחס נמוך יותר של חומצת שומן אומגה 6 לאומגה 3 . צריכת הפירות, ירקות , אגוזים (274 ג’ ליום) דגנים (103 ג’ ליום)  ושמן זיית (8 ג’ ליום) הייתה משמעותית גבוהה יותר מאשר בקבוצת הבקרה.

שיעור הפעילות הגופנית עלה בשתי הקבוצות בכ-60% ללא הבדל סטטיטי ביניהן. משקל הגוף הממוצע פחת בקבוצת ההתערבות ב-4 ק”ג לעומת 1.2 ק”ג בקבוצת הבקרה.

גם ברמת ה- CRP , ה-IL-6 , ה-IL-7 וה-IL18 הייתה ירידה מובהקת גדולה יותר בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הבקרה, וכן גם בתנגודת האינסולין.

תוצאת התפקוד האנדותלי השתפרה בקבוצת ההתערבות ב-1.9 נק’ לעומת 0.2 בלבד בקבוצת הבקרה.

לאחר שנתיים של מעקב ל-40 משתתפים בקבוצת הדיאטה הים תיכונית (מתוך 90) עדיין היו ערכים המעידים על קיומו של סינדרום מטבולי, לעומת 78 משתתפים בקבוצת הבקרה.

החוקרים מסכמים שדיאטה ים תיכונית עשוייה להיות אפקטיבית בהפחתת השכיחות של סינדרום מטבולי, והורדת הסיכון הקרדיווסקולרי בהתאם.

JAMA. 2004;292:1440-1446

הערת המערכת: לנו ולמטופלינו החיים במזרח התיכון ממילא צריך להיות קל ופשוט יותר לאמץ את הדיאטה הים תיכונית כדרך חיים…את תוצאות המחקר הזה חשוב שנציג ונסביר לכל מטופלינו:  בעלי הסינדרום המטבולי, או כאלה שנמצאים בסיכון לפתח אותו…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן