אטנרספט (אנברל) גילה יעילות בטיפול ב-sciatica חמורה (Ann Rheum Dis )

טיפול קצר טווח באמצעות חוסם TNF-α , אטנרספט (etanercept – אנברל) מניב תוצאות משופרות במקרי סכיאטיקה בהשוואה לטיפול סטנדרטי.

זאת לפי מחקר חלוצי המתפרסם במהדורת ספטמבר של Annals of the Rheumatic Diseases . כדי לבחון את האפקטיביות של התכשיר לטיפול סכיאטיקה 10 חולים שאושפזו בגלל סכיאטיקה חמורה קיבלו 3 זריקות תת עוריות של אטנרספט 25 מ”ג בשלושה ימים.

קבוצת הטיפול הסטנדרטי שהורכבה מ-10 חולים אחרים קיבלו עירוי של מתילפרדינסון 250 מ”ג במשך 3 ימים.

שתי הקבוצות קיבלו גם טיפול אנלגטי כולל אופיואידים, NSAIDS , מרפי שרירים וטיפול פיסיותרפי. סטריאוידים נוספים, למעט תרופות המחקר לא ניתנו לחולים. הערכת מצב החולים נעשתה ביום העשירי, ובשבוע השישי מתחילת המחקר.

במצב הבסיס שתי הקבוצות היו בעלי מאפיינים דמוגרפיים דומים. לכולם היה מתח שרירים חיובי ברגליים ולפחות סימן אובייקטיבי אחד של לחץ על שורש עצבי. מימצאים קליניים שנתמכו ע”י עדויות רדיולוגיות של הרניית דיסק נמצאו ב-19 מטופלים. כל המטופלים סבלו מכאב רגליים בדרגה זו או אחרת, ודרגה גבוהה של הפרעה תפקודית שבאה (VASB) לידי ביטוי באמתעות שימוש בסרגל כאב לרגליים (VASL ), וסרגל כאבי גב תחתון (VASB ), אינדקס אוסוטרי לאי תפקוד (ODD ) , ושאלון רולנד מוריס לאי תפקוד (RMDQ ).

בבדיקה שלאחר 10 ימים המטופלים בשתי הקבוצות הראו שיפור משמעותי שבא לידי ביטוי בירידה במדדי ה-VASL, ODI ו-RMDQ , בהשוואה למצב הבסיס. מטופל אחת מכל קבוצה נז’קק לניתוח בגלל החמרה או כאב רגליים עקשני.

בקבוצת האטנרספט השיפור נמשך גם בבדיקה לאחר 6 שבועות כפי שהראו מדדי ה-VASL (ירידה מ-74.4 נק’ ל-12.4 ), מדד ה-ODI (מ-75.4 ל-17.3 ), ו-RMDQ (מ-17.8 ל-5.8 ). הירידה במדד ה-VASB לא הייתה מובהקת סטטיסטית.

לעומת זאת, במרבית המטופלים בטיפול הסטנדרטי בסטירואידים חוו עלייה בכאב והפרעות בתפקוד לאחר 10 ימים  למרות שתוצאות VASL, ODI ו-RMDQ ירדו באופן משמעותי בהשוואה למצב הבסיס. מדד ה-VASB לא ירד באופן מובהק.

קבוצת האטנרספט הראתה שיפור גבוה יותר בכאבי רגליים (מדדי VASL , VASB ) לאחר 6 שבועות (75% ירידה לעומת 17.6% ). בציוני התפקוד נמצא שיפור גבוה יותר בקבוצת האטנרספט . במדד ה-ODI : שיפור של 67% בהשוואה ל-40.3% ובמדד ה-RMDQ שיפור של 63.4% בהשוואה ל-23.1% .

שיעור גבוה יותר של מטופלי האטרנספט נהנו משיפור משמעותי : 90% לעומת 30% בלבד בטיפול הסטנדרטי בסטירואידים.

מלבד תופעות אלרגיות סיסטמיות וסיכון גדול יותר לזיהומים שנקשרו לטיפול באטנרספט, לא דווח על תופעות לואי נוספות.

החוקריםמסכמים שמטופלים עם סכיאטיקה חמורה משיגים שיפור משמעותי באמצעות טיפול בחוסם TNF-α בשבוע השישי לאחר תחילת הטיפול הנמדד במדדי כאב ותפקוד רגליים. החוקרים מסתייגים כמובן מקביעת מסקנות והמלצות קליניות בציינם שמדובר במחקר חלוצי ושיש צורך במחקרים מבוקרים וגדולים יותר.

Ann Rheum Dis. 2004;63:1120-1123

לדיווח במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן