מחקר שבוצע בהולנד מוצא כי הדבקות של העיניים, גרד, והיסטוריה של conjunctivitis מהווים אינדיקטורים בלתי-תלויים להמצאות תרבית חיידקים חיובית בקרב קבוצה קוהורטית של חולי conjunctivitis מבוגרים.
החוקרים מסבירים כי נראה שמחקר זה הוא הניסוי האמפירי הראשון העוסק באינפורמטיביות השילוב בין הסימנים והסימפטומים לצורך הערכת הסבירות להמצאות תרבית חיידקים חיובית בחולים מבוגרים המגיעים אל הרופא עם אדמומיות בעיניים ועם תחושת דביקות או הפרשת mucopurulent מן העיניים.
החוקרים בדקו את רמת האדמומיות, נוכחות בצקת פרי-אורביטלית, את סוג ההפרשה, ואת המוערבות הבי-לטרלית ב-177 חולים מבוגרים שנדרש להם טיפול באדמומיות בעיניים יחד עם הפרשות או עם הדבקות של העפעפיים. לא נכללו במחקר חולים בעלי סימפטומים שנמשכו יותר מ-7 ימים, חולים שבהם הופיע אובדן אקוטי של הראיה, חולים המרכיבים עדשות מגע, חולים שהשתמשו באנטיביוטיקה סיסטמית או מקומית במהלך השבועיים הקודמים לניסוי, חולים שהופיעה בהם אדמומיות של ה-cilia, שחוו טראומת עיין, או של חולים בעלי היסטוריה של ניתוח עיניים. החולים תשאלו את הנבדקים אודות ההיסטוריה הרפואית שלהם, משך הסימפטומים, טיפול עצמי ונטילת תרופות, גרד, תחושת צריבה, תחושת הימצאות של גוף זר, ומספר העיניים הדביקות בזמן ההתעוררות.
תרביות חיידקיות של העיניים שנבדקו חשפו תרביות חיוביות ב-32% מהן: 27 תרביות של Streptococcus pneumoniae, כ-13 תרביות של Staphylococcus aureus, כ-9 תרביות של Haemophilus influenzae, ויתר התרביות של staphylococci שנמצא שלילי לקואגולאז, של Streptococcus haemolyticus מקבוצה C, או של חיידקים אחרים.
ב-39% מן החולים שבהם נמצאה תרבית חיובית הופיעו 2 עיניים דבוקות בבוקר, בהשוואה ל-11% שבהם נמצאה תרבית שלילית, וב-37% מהם נצפתה מעורבות בי-לטראלית בהשוואה ל-16% מהנבדקים שבהם נמצאה תרבית שלילית. בחולים שבהם נמצאה תרבית שלילית נצפתה סבירות גבוהה יותר להיסטוריה של conjunctivitis בהשוואה לאלו שבהם נמצאה תרבית חיובית: 21% לעומת 9%.
החוקרים השתמשו באנליזת רגרסיה לינארית בכדי ליצור שילובים של תוצאות הבדיקות והממצאים הקליניים המתאימים בכדי לחשב את הסבירות להימצאות תרבית חיובית. בחולים שבהם הופיעו 2 עיניים דבוקות נמצא ערך OR של 14.99 ודרוג קליני בערך 5, ואילו באלה שסבלו מעיין דביקה אחת בלבד נמצא ערך OR של 2.96 ודרוג קליני בערך 2. לגרד נמצא ערך OR של 0.54 בנבדקים שבהם הופיעה תרבית חיובית יחד עם דרוג קליני בערך 1-, ולהיסטוריה של conjunctivitis נמצא ערך OR של 0.31 ודרוג קליני בערך 2-.
החוקרים מציינים כי ייחוס הדרוג הקליני לאוכלוסית הנבדקים חושף שנקודת גבול בערך של 2+, שמושגת על-ידי חיבור הדרוגים הקליניים של כל סימפטום, יוביל להפחתה במתן מרשם לאנטיביוטיקה שניתן כיום ליותר מ-80% מהחולים לערך של 40% מהם.
החוקרים מסכמים כי שילוב שלושת האינדיקטורים הדיאגנוסטיים – הדבקה של העיניים, גרד, והיסטוריה של conjunctivitis, מספק יכולת הבדלה אופטימלית של החולים בעלי התרבית החיובית משאר החולים. לטענתם, קיים עניין מעשי בבדיקת שלושת האינדיקטורים הללו באמצעות איסוף ההיסטוריה הרפואית או באמצעות ראיון החולה בטלפון.
BMJ, doi:10.1136/bmj.38128.631319.AE. published 16 June 2004
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!