שלושה ימי טיפול באמוקסיצילין (Amoxicillin) לעומת חמישה, בדלקת ריאות קלה. מתוך jc416 (בתשלום 30 שח), כניסה חופשית למנויים.


דלקת חדה בדרכי הנשימה, גורמת בילדים מתחת לגיל 5 שנים, ליותר משני מיליון מקרי מוות בשנה. מכיוון שרוב דלקות הריאה הנרכשות בקהילה, נגרמות ע”י המופילוס אינפלואנזה (Haemophilus influenza),או ע”י, סטרפטוקוקוס פנאומוניה (Streptococus Pneumonia). מומלץ הטיפול ברספרים (Resprim), פניצילין (Penicillin), אמפיצילין (Ampicillin), או אמוקסיצילין (Amoxicillin).

על סמך תוצאות המחקרים שבדקו יעילות טיפולים אלו, הוחלה בהודו, תוכנית לטיפול בזיהומים חדים של דרכי הנשימה, הממליצה על טיפול ברספרים.

ולמרות, העליה בעמידות החיידקים לרספרים, שני מחקרים עדכניים, הראו את יעילותו של הטיפול ברספרים בדלקת ריאות שאינה חמורה, Non-severe Pneumonia. באחד, נמצא שהכשלון הטיפולי היה גבוה פי שנים בטיפול ברספרים בהשוואה לטיפול באמוקסיצילין, במקרים בהם דלקת הריאה הוכחה בצילום חזה ובמקרים בהם דלקת הריאות היתה חמורה. על כן, הומלץ, הטיפול באמוקסיצילין כאלטרנטיבה ראויה, בגלל יעילותו המוכחת כנגד שני המזהמים העיקריים.

מחקר מבנגלדש (Bangaladesh), הראה שטיפול ברספרים למשך 3 ימים, בדלקת ריאות שאינה חמורה, הביא לריפוי ב75% מהמטופלים, ללא צורך בטיפול נוסף. מחקר אחר, אקראי ומבוקר מפקיסטן, הראה שטיפול באמוקסיצילין למשך 3 ימים הביא לאותו שיעור ריפוי כמו טיפול במשך 5 ימים בדלקת ריאות שאינה חמורה.

מחקר זה המוצג לפניכם, תוכנן כדי לבחון פעם נוספת את השאלה, האם 3 ימי טיפול באמוקסיצילין מועילים כחמישה ימים, בטיפול בדלקת ריאות שאינה חמורה.

מחקר אקראי כפול סמיות ומבוקר ע”י פלצבו זה, נערך במספר מרפאות חוץ של בתי חולים בהודו. השתתפו במחקר כ-2200 ילדים בגיל חודשיים עד חמש שנים, אשר פנו בשל תלונות על שיעול, נשימה מהירה או קשיי נשימה. הגדרת דלקת ריאות חמורה היתה עפ”י מספר הנשימות, שהיה גבוה מ-50 מתחת לגיל שנה או גבוה מ-40 בשאר הגילאים. סימנים קליניים אחרים של דלקת ריאות חמורה, כמו כחלון, פרכוסים, חוסר יכולת לשתות, ישנוניות, תת תזונה קשה או סטרידור (Stridor) מנעו גם הם השתתפות במחקר.

כל המשתתפים קיבלו אמוקסיצילין בשלושת הימים הראשונים, במינון הנע בין 30 ל-54 מ”ג לק”ג ליום. בימים הרביעי והחמישי, קיבלו המשתתפים אמוקסיצילין או פלצבו. שיעור הדבקות בטיפול, היה זהה בשתי הקבוצות.

ניתוח הנתונים, היה עפ”י כוונה לטפל, Intent to treat, למעשה, התוצאות חושבו מתוך כלל המשתתפים בקבוצה, כלומר, אלו אשר אבדו למעקב, חושבו ככישלון טיפולי. שיעור הריפוי, עפ”י ניתוח זה, בתום 3 ימים היה 89.5% בעוד שיעור הריפוי בקבוצת החמישה ימים היה גבוה רק בארבע עשיריות האחוז ועמד על 89.9%, ולמעשה לא היה הבדל סטטיסטי בין תוצאות שתי הקבוצות. בבדיקת תתי קבוצות שהוגדרו מראש, לא נמצא הבדל בשיעור הריפוי בין המצפצפים לבין אלו שאינם מצפצפים.

בכרבע מהחולים נמצא RSV, מתוכם רק 9% צפצפו. עמידות הפנאומוקוק (Pneumococ) בתחילת הטיפול, היתה גבוה ביותר לרספרים, כשני שליש מכל הבידודים היו עמידים לרספרים,  שיעור זה היה נמוך במעט בחידק ההמופילוס. שבועיים לאחר תחילת הטיפול, בודדו, פנאומוקוקים בכ-11% מהמטופלים והמופילוס בכ-7%. שיעור זה לא היה שונה בין שתי קבוצות הטיפול. ובעוד, פרופיל העמידות של ההמופילוס לא השתנה, מהבידוד בעת האבחנה ועד לבידוד שבועיים לאחר תחילת הטיפול, השתנה פרופיל העמידות אצל הפנאומוקוק, ושיעור העמידות בחיידק זה לרספרים, עלה מ66% לפני תחילת הטיפול, ל-78% שבועיים לאחר מכן, בקבוצה שטופלה באמוקסיצילין למשך 5 ימים.

הגורמים שנמצאו כקשורים לכישלון טיפולי, היו אי נטילת טיפול ביום החמישי, קצב נשימות מהיר יותר בכניסה למחקר, ובידוד חיובי של RSV.

פרופיל תופעות הלוואי לטיפול היה דומה בשתי הקבוצות.

מחקר זה מראה שטיפול פומי באמוקסיצילין בדלקת ריאות לא חמורה יעיל באותה מידה, בין אם ניתן ל3 או ל-5 ימים. עפ”י נתוני NNT, חושב שיש צורך לטפל ב-250 ילדים חמישה ימים ולא שלושה, כדי להביא לריפוי של עוד ילד אחד. אמוקסיצילין הינה תרופה בקטריוצידית (Bacteriocidal), היעילה גם כנגד הפנאומוקוק וגם כנגד ההמופילוס אינפלואנזה. טיפולים קצרי מועד באמוקסיצילין נוסו כבר בזיהומים אחרים הנגרמים ממזהמים אלו, כמו בדלקת לע ושקדים, דלקת בדרכי השתן. ולכן סביר הוא להניח שטיפול קצר מועד יהיה יעיל גם בדלקת ריאות שאינה חמורה. בנוסף מחקר קודם מפקיסטן, כבר הראה תועלת זהה בטיפול הקצר.

ולכן, על סמך תוצאות מחקר זה, ממליצים המחברים על הטיפול קצר המועד, אשר קל יותר לדבוק בו, עלותו פחותה, ויתכן והוא גורם פחות להתפתחות עמידות בחיידקים.

למאמר


Three day versus five day treatment with amoxicillin for non-severe

pneumonia in young children: a multicentre randomised controlled trial ISCAP study group BMJ 2004 328.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן