עמידות דרכי הנשימה לשימוש בביטא-2 אגוניסטים בחולים עם אסטמה/ מאת ד”ר קובי שדה עורך מדור האלרגיה

סקירת מאמר

Ann Intern Med. 2004 May 18;140(10):802-13. Meta-analysis: respiratory tolerance to regular beta2-agonist use in patients with asthma. Salpeter SR, Ormiston TM, Salpeter EE.

ד”ר קובי שדה, מכון ריאות ואלרגיה, המרכז הרפואי, סוראסקי, תל-אביב.

רקע ושיטות:

אסטמה היא מחלה דלקתית כרונית המתבטאת בעיקר בחסימה של זרימת האוויר הננשף בסימפונות דרכי הנשימה.

הטיפול התרופתי באסטמה מבוסס כיום בעיקר על טיפול נוגד דלקת בגלוקוקורטיקוסטרואידים, טיפול הבולם את השפעת הלויקוטריאנים ושימוש במרחיבי סימפונות כמו האגוניסטים הביטא-2 אדרנרגים (ב”א), או מרחיבי הסמפונות האנטיכולינרגים כמו ה IPRATROPIUM).

השימוש באגוניסטים הביטא-2 אדרנרגים (ב”א) הפך לאחד הטיפולים העיקריים באסטמה כבר בתחילת שנות השישים וללא ספק הביאו לשיפור בשליטה על תסמיני האסטמה, למרות שלמעשה אין עבודות שבדקו את השפעתו על מהלך התקדמות המחלה והבטיחות לטווח הארוך. 

הקווים המנחים המקובלים כיום בטיפול באסטמה ממליצים על השימוש במרחיבי סימפונות ב”א קצרי טווח (TERBUTALINE, ALBUTEROL) באסטמה אינטרמיטנטית או בעת החרפות של אסטמה פרסיסטנטית. ושימוש במרחיבי סמפונות ארוכי טווח (FORMOTEROL , SALMETEROL) כתרופות הקו השני, לאחר גלוקוקורטיקוסטרואידים, בשליטה על האסטמה הפרסיסטנטית. במהלך השנים הארוכות בהם אנו נעזרים במרחיבי הסימפונות הב”א עלו תהיות רבות לגבי בטיחותם ועבודות מחקר לא מעטות הביאו רמזים או עדויות על האפשרות של התפתחות עמידות להשפעתן לאחר שימוש מתמשך.

בשל כל זאת בחרה Salpeterועמיתיה מסטנפורד, קרליפוניה,  לבחון את האפשרות להתפתחות עמידות לב”א על ידי מטה-אנליזה של כ 22 מחקרים (אקראיים וכפולי סמיות)  שבוצעו בנושא בעשרים השנה האחרונות.

המחקרים כללו סך הכל כ 323 נבדקים, גברים ונשים בשיעור דומה, בני 33 בממוצע, שטופלו בממוצע כשלש שבועות במרחיבי סימפונות  או בפלצאבו.

תוצאות:

ממצאי המחקר היו חד משמעיים סטטיסטית: החולים שטופלו באופן קבוע בב”א הגיבו באופן פחות טוב למרחיבי סימפונות שניתנו בהמשך הטיפול מאשר אלו שטופלו בפלאצבו, כאשר מידת הירידה בתגובה למרחיבי הסמפונות הגיעה לכ- 18% .

כמו כן נמצא שבמבחני תגר עם מטכולין, אדנוזין או אלרגנים גרם השימוש בב”א להחמרה בתגובה לתגר בשיעור ממוצע של כ 26%.

בחלק מהמחקרים נבדקה במקביל גם הביטוי עצמו של הרצפטורים לביטא-2 (IN-VITRO) והתברר שהטיפול בב”א הוריד את כמות הרצפטורים, את האפיניות שלהם ואת יכול התגובה שלהם בשיעור משמעותי.

בחלק מהמחקרים קיבלו החולים גם גלוקוקורטיקוסטרואידים בשיאוף ובחולים אלו הודגמה נטייה למניעת התפתחות העמידות לב”א בזכות הגלוקוקורטיקוסטרואידים, אך נטייה שהייתה קלה וללא משמעות סטטיסטית.

דיון:

מטה- אנליזה זו מראה שיחסית לפלאצבו, שימוש קבוע ב”א למשך לפחות 1-6 שבועות, בחולים אסמטיים,  גורם להתפתחות עמידות משמעותית של דרכי הנשימה כלפיהם ומחמירה את רגישות דרכי הנשימה לגירויים שונים, מבלי שלגלוקוקורטיקוסטרואידים תהיה השפעה משמעותית על מניעת העמידות.

המחקרים הראו שעמידות זו הייתה קשורה הן בירידה במספר הרצפטורים (Downregulation) והן באפיניות שלהם (Desensitization).

החוקרים הכללילו מגוון גדול מאד של מרחיבי סימפונות ב”א כאשר מחצית מהתרופות במחקרים היו ביטא-2 אגוניסטים קצרי טווח ובמחצית מהמחקרים ביטא-2 אגוניטסטים ארוכי טווח ולנוכח העובדה שהשימוש הקבוע בב”א ארוכי טווח בצרוף לגלוקוקורטיקואידים הפך לאחד משיטות הטיפול המקובלות והנפוצות ביותר הרי שתוצאות אלו מחייבות את כל העוסקים באסטמה לבחון מחדש את הקווים המנחים לטיפול בכלל ואת ההוראות לשימוש במרחיבי סמפונות בפרט.

תוצאות המחקר למעשה לא צריכות להפתיע שכן עם השנים הצטברו עדויות רבות לעמידות העשוייה להתפתח עקב שימוש בב”א, לנזק האפשרי של הב”א באסטמה ולאחרונה אף רמזים חדשים על האפשרות להגברת התמותה עקב שימוש בב”א.

מחברי המחקר מצביעים על העובדה שקיימים אינטרסים מובהקים של חברות תרופה שונות לעודד את השימוש בב”א, במיוחד בשנים האחרונות שבהם הוכנסו לשימוש משאפים המכילים שילוב קבוע של גלוקוקורטיקוסטרואידים ושל ב”א ארוכי טווח.

לבסוף מצטטים החוקרים מחקרים מעבדתיים וקליניים המעידים על המהירות הרבה שבה עשוייה להתפתח עמידות לטיפול בב”א (דקות עד שעות) ולכן הם מזהירים מפני האפשרות שגם שימוש לא קבוע (שימוש לפי הצורך, אך בתדירות גבוהה) עשוי לגרום בחולים האסמטיים להתפתחות עמידות.

לסיכום : למרות שלא מדובר אלא במטה- אנליזה למחקרים ישנים יותר, למחקר זה חשיבות עצומה שכן הוא מזכיר ומדגיש בפנינו עובדה שרבים מאיתנו בחרו להדחיק: הביטא 2 אגוניסטים עלולים להזיק לחולים האסמטיים ולגרום להתפתחות עמידות  ויש לתכנן היטב את השימוש המושכל בהם. המחקר צפוי לגרום לשינוי במגמה או אף בקווים מנחים לטיפול באסטמה בעקבות הממצאים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן