BMI , יכולת גופנית, קוצר נשימה בחולי COPD ה-NEJM , מתוך jc 412 + שאלת השתלמות

The Body-Mass Index, Airflow Obstruction, Dyspnea, and Exercise Capacity Index in Chronic Obstructive Pulmonary Disease. Bartolome R. Celli et al. NEJM Volume 350:1005-1012, March 4, 2004, Number 10

מחלת ריאות חסימתית כרונית, Chronic obstructive pulmonary disease (COPD), היא מחלה נפוצה המאופיינת בהגבלה והפיכה באופן חלקי בלבד, בתפקוד דרכי האוויר. צפוי שעד שנת 2020 היא תהווה סיבת המוות השלישית בשכיחותה בעולם.

 הסיכון לתמותה במטופלים עם COPD נקבע בדרך כלל על פי משתנה פיזיולוגי בודד: נפח הנשיפה במאמץ בשניה אחת (FEV1). עם זאת, גורמי סיכון נוספים, כמו קיום היפוקסמיה או היפרקפניה, יכולת הליכה למרחק קצר בזמן קבוע, קוצר נשימה קשה ו-BMI נמוך, קשורים גם הם לסיכון מוגבר לתמותה.

השערת המחקר שלפנינו  היתה ששיטת דירוג שתכלול היבטים נשימתיים וסיסטמיים של COPD תספק הערכה טובה יותר של חומרת המחלה ותוכל לנבא את תוצאות המחלה טוב יותר מ-FEV1 בלבד.

בשלב הראשון, החוקרים בחנו קבוצה של 207 מטופלים עם COPD ומצאו 4 גורמים המנבאים את הסיכון למוות בקבוצה זו: ה-BMI (B), מידת ההפרעה לזרימת האוויר כפי שנמדד על-ידי FEV1 (O obstruction), חומרת קוצר נשימה כפי שדורג על-ידי המטופלים בעזרת שאלון (D- dyspnea) והיכולת לבצע פעילות גופנית שנמדד בעזרת מבחן הליכה של 6 דקות (exercise capacity E). החוקרים בנו על-בסיס משתנים אלו את סולם BODE, סולם בן 10 נקודות, כאשר ניקוד גבוה מעיד על סיכון מוגבר לתמותה.

בשלב השני, ערכו החוקרים מחקר עוקבה פרוספקטיבי ובו בחנו את שיטת הדירוג החדשה בקבוצה של 625 מטופלים עם COPD, כאשר התוצאות שנבחנו היו תמותה כללית ותמותה מסיבות הקשורות במערכת הנשימה.

בקבוצת המחקר הראשונה היו  25 מקרי מוות מתוך 207 המטופלים (12% ) . בקבוצת המחקר השניה שיעור התמותה  במהלך זמן מעקב חציוני של 28 חודשים עמד על 26%, מתוכם 61% כתוצאה מאי-ספיקה נשימתית, 14% בשל אוטם בשריר הלב, 12% בשל סרטן הריאה ו- 13% מסיבות אחרות.

מטופלים עם ניקוד BODE גבוה יותר היו בסיכון מוגבר לתמותה. עבור כל עליה בנקודה בסולם BODE, יחס הסיכון עבור תמותה מכל הסיבות היה 1.3 ו- 1.6 עבור תמותה מסיבות נשימתיות. היכולת לנבא סיכון לתמותה בעזרת סולם BODE היה גבוה משמעותית מיכולת הניבוי של FEV1 (0.74 לעומת 0.65).

לסיכום, סולם BODE, שיטת דירוג הכוללת מספר משתנים, טובה יותר מ-FEV1 בלבד בניבוי הסיכון לתמותה בכלל, ומסיבות נשימתיות בפרט, במטופלים עם COPD.

הערת העורך: נראה שניתן לאמץ את סולם ה-BODE המוצע כאן ככלי להערכת הסיכון של חולי COPD. בדיקת והערכת הפרמטרים היא פשוטה ויישימה ומטרתה כמובן לסייע לנו לא רק בהערכה סטטיסטית של הסיכון לתמותה, אלא בקביעת אינטנסיביות הטיפול והמעקב אחר חולה ה- COPD .


Cellulitis. Morton N. Swartz. NEJM Volume 350:904-912, February 26, 2004, Number 9

למאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן