תשעה מתוך עשרה שהתנסו בטיפול בסיאליס לאחר ניסיון קודם בויאגרה העדיפו להמשיך את הטיפול בסיאליס. פייזר טוענת שהמחקר אינו משקף את המציאות ומציגה מחקר דומה עם תוצאות שונות בתכלית…

כניסתם של תכשירים חדשים לטיפול בהפרעות זקפה (ED ), בנוסף לויאגרה, אשר פועלים על מנגנון ה-( inhibitors of phosphodiesterase 5 (PDE5 באופן שונה, עם שוני בביטויי תפקוד ונוחיות הביאו את החוקרים במחקר זה לבחון את העדפות המטופלים.

בחינה זו נעשתה באופן הבא: המטופלים,במסגרת מחקר פתוח ולא סמוי, בשני מרכזים, שהיוו  קבוצה של כ-150 גברים, הסובלים מ- ED למשך של 3 חודשים לפחות, קיבלה בשלב הראשון טיפול בויאגרה (sildenafil )  במינונים המקובלים של בין 25 מ”ג ל-100 מ”ג .

לאחר תקופת טיפול של לפחות 6 שבועות, שונה הטיפול מויאגרה לסיאליס (tadalafil ) במינון של 20 מ”ג למשך 6 שבועות נוספים. לאחר שלב זה ניתנה לכל מטופל הבחירה לגבי המשך הטיפול המועדף עליו.

למעלה מ-90% העדיפו להמשיך את הטיפול בסיאליס למשך 6 חודשים נוספים, לעומת כ-10% בלבד שהעדיפו לחזור לויאגרה. התוצאה הייתה מובהקת סטטיסטית עם  P < 0.001.

ההעדפה הברורה לסיאליס לא הייתה שונה בין קבוצות גיל, חומרת ה- ED ומינון הויאגרה בשלב הראשון של המחקר. שתי התרופות היו סבילות היטב ותופעות הלואי הנפוצות ביותר בסיאליס כללו כאבי ראש (4.8%), גודש באף (4%), דיספפסיה (2.7%), כאבי גב (2%), שלשול (2%), בחילה (2%). בויאגרה התופעות הנפוצות היו הבזקים (7.1%), גודש באף (6.5%), וכאבי ראש (4.5%) ודלקת אף ולוע (3.2%).

החוקרים מסכמים שבמחקר קצר טווח זה נמצאה העדפה להמשך טיפול בסיאליס ביחס של 9:1 על פני הויאגרה. למרות שהמחקר מדמה במידה רבה את המציאות (מרבית המטופלים ב- ED מטופלים בויאגרה ואז ניתנת להם ההזדמנות להתנסות בסיאליס), מציינים החוקרים כי קיימות מגבלות מבחינת תכנון המחקר, וההבדל במינונים.

Clin Ther. 2003 Nov;25(11):2724 -37.

PMID: 14693300 – לאבסטרקט

חברת פייזר, משווקת הויאגרה ביקשה להגיב לדיווח על מחקר זה, והעבירה אלינו את תגובתה.

פייזר טוענת שאין מחקרים השואתיים שפורסמו אשר בחנו את סיאליס מול ויאגרה. כמו כן טוענת החברה שהרשות האירופאית הכריזה שבשלושה מחקרים השוואתיים של סיאליס מול ויאגרה לא הוכח שסיאליס שווה ביעילותה לויאגרה. הדרך המדעית היחידה, לפי טענת פייזר, היא מחקרים אקראיים ומבוקרים שבהם אורך הטיפול שווה בתרופות הנבדקות, המינונים מקבילים וזהים, והערכת שביעות הרצון של המטופל ניתנת מייד עם גמר הטיפול.

במחקר שדווח כאן, טוענת פייזר, לא נשמרו כללים אלה. המחקר היה גלוי, המינונים שניתנו היו לא מקבילים : בעוד שבמהלך הטיפול בויאגרה המטופלים השתמשו במינונים של בין 20 מ”ג ל- 100 מ”ג, הרי בסיאליס קיבלו המטופלים את המינון המקסימלי. כמו כן משך הטיפול בסיאליס היה ארוך יותר, ובמהלכו בוצעו יותר ביקורי מעקב אצל הרופא. לעובדה שהמטופלים היו צריכים להעריך ולקבוע את העדפתם מייד אחרי הטיפול בסיאליס גם השפעה רבה על התוצאות שכן ידועה התופעה של העדפה של הטיפול האחרון.  

כמו כן טוענת החברה, בהודעה לעתונות מתאריך 11/1/04 , שבמחקר עצמאי שנערך בשנה שעברה בבלגיה נמצא ש-80% ממשתמשי הויאגרה העדיפו להמשיך את הטיפול בויאגרה לאחר שהתנסו באחת משתי התרופות האורליות הנוספות הקיימות בשוק. כמו כן המשתתפים במחקר, 91 גברים, לא זיהו עדיפות מבחינת התפקוד באחת מהתרופות האחרות. פייזר מדגישה בהודעתה גם את הנסיון הרב הקיים בשימוש בויאגרה. 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן