כניסתם של תכשירים חדשים לטיפול בהפרעות זקפה (ED ), בנוסף לויאגרה, אשר פועלים על מנגנון ה-( inhibitors of phosphodiesterase 5 (PDE5 באופן שונה, עם שוני בביטויי תפקוד ונוחיות הביאו את החוקרים במחקר זה לבחון את העדפות המטופלים.
בחינה זו נעשתה באופן הבא: המטופלים,במסגרת מחקר פתוח ולא סמוי, בשני מרכזים, שהיוו קבוצה של כ-150 גברים, הסובלים מ- ED למשך של 3 חודשים לפחות, קיבלה בשלב הראשון טיפול בויאגרה (sildenafil ) במינונים המקובלים של בין 25 מ”ג ל-100 מ”ג .
לאחר תקופת טיפול של לפחות 6 שבועות, שונה הטיפול מויאגרה לסיאליס (tadalafil ) במינון של 20 מ”ג למשך 6 שבועות נוספים. לאחר שלב זה ניתנה לכל מטופל הבחירה לגבי המשך הטיפול המועדף עליו.
למעלה מ-90% העדיפו להמשיך את הטיפול בסיאליס למשך 6 חודשים נוספים, לעומת כ-10% בלבד שהעדיפו לחזור לויאגרה. התוצאה הייתה מובהקת סטטיסטית עם P < 0.001.
ההעדפה הברורה לסיאליס לא הייתה שונה בין קבוצות גיל, חומרת ה- ED ומינון הויאגרה בשלב הראשון של המחקר. שתי התרופות היו סבילות היטב ותופעות הלואי הנפוצות ביותר בסיאליס כללו כאבי ראש (4.8%), גודש באף (4%), דיספפסיה (2.7%), כאבי גב (2%), שלשול (2%), בחילה (2%). בויאגרה התופעות הנפוצות היו הבזקים (7.1%), גודש באף (6.5%), וכאבי ראש (4.5%) ודלקת אף ולוע (3.2%).
החוקרים מסכמים שבמחקר קצר טווח זה נמצאה העדפה להמשך טיפול בסיאליס ביחס של 9:1 על פני הויאגרה. למרות שהמחקר מדמה במידה רבה את המציאות (מרבית המטופלים ב- ED מטופלים בויאגרה ואז ניתנת להם ההזדמנות להתנסות בסיאליס), מציינים החוקרים כי קיימות מגבלות מבחינת תכנון המחקר, וההבדל במינונים.
Clin Ther. 2003 Nov;25(11):2724 -37.
חברת פייזר, משווקת הויאגרה ביקשה להגיב לדיווח על מחקר זה, והעבירה אלינו את תגובתה.
פייזר טוענת שאין מחקרים השואתיים שפורסמו אשר בחנו את סיאליס מול ויאגרה. כמו כן טוענת החברה שהרשות האירופאית הכריזה שבשלושה מחקרים השוואתיים של סיאליס מול ויאגרה לא הוכח שסיאליס שווה ביעילותה לויאגרה. הדרך המדעית היחידה, לפי טענת פייזר, היא מחקרים אקראיים ומבוקרים שבהם אורך הטיפול שווה בתרופות הנבדקות, המינונים מקבילים וזהים, והערכת שביעות הרצון של המטופל ניתנת מייד עם גמר הטיפול.
במחקר שדווח כאן, טוענת פייזר, לא נשמרו כללים אלה. המחקר היה גלוי, המינונים שניתנו היו לא מקבילים : בעוד שבמהלך הטיפול בויאגרה המטופלים השתמשו במינונים של בין 20 מ”ג ל- 100 מ”ג, הרי בסיאליס קיבלו המטופלים את המינון המקסימלי. כמו כן משך הטיפול בסיאליס היה ארוך יותר, ובמהלכו בוצעו יותר ביקורי מעקב אצל הרופא. לעובדה שהמטופלים היו צריכים להעריך ולקבוע את העדפתם מייד אחרי הטיפול בסיאליס גם השפעה רבה על התוצאות שכן ידועה התופעה של העדפה של הטיפול האחרון.
כמו כן טוענת החברה, בהודעה לעתונות מתאריך 11/1/04 , שבמחקר עצמאי שנערך בשנה שעברה בבלגיה נמצא ש-80% ממשתמשי הויאגרה העדיפו להמשיך את הטיפול בויאגרה לאחר שהתנסו באחת משתי התרופות האורליות הנוספות הקיימות בשוק. כמו כן המשתתפים במחקר, 91 גברים, לא זיהו עדיפות מבחינת התפקוד באחת מהתרופות האחרות. פייזר מדגישה בהודעתה גם את הנסיון הרב הקיים בשימוש בויאגרה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!