תחלואה משולבת של דלקת פרקים (arthritis ) עם פסוריאזיס נפוצה יותר מהמשוער עד כה, עד כדי כך שהיא שהיא “זכתה” להכרה של מחלה נפרדת מראומטייד ארטריטיס (rheumatoid arthritis – RA), והיא מכונה :psoriatic arthritis .
מטרת החוקרים הדנים במחקר זה הייתה לבחון יעילות הטיפול בשגרון בקרב חולים אלה.
מחקר שנערך לאחרונה מצא כי השכיחות של שגרון בקרב חולי פסוריאזסיס עשוייה להגיע לכ-30% מהחולים. להופעת השגרון השפעה מכרעת על איכות חיי החולים בפסוריאזיס.
הופעת השגרון בקרב חולים אלה היא לרוב קלה. מכל מקום, יש מספר אפשרויות טיפול:
– תכשירי NSAID’S המיועדים הן להקלת כאבים בטווח הקצר, והן לטווח ארוך , במגבלות הידועות.
– תרופות אנטיראומטיות (DMARD’S ) כמו מטוטרקסט ( methotrexate ) או ציקלוספורין. מטוטרקסט, התרופה המועדפת הוכיחה יעילות ב-60% מהמטופלים עם psoriatic arthritis .מנגד קיים חשש לתופעות לואי ופגיעה בכבד כתוצאה משימוש בתרופה זו.ציקלוספורין שגם הראתה יעילות נקשרה לרעילות בכליות.
– תרופות חדשות המיועדות לחולים שאינם מגיבים לתרופות שלעיל הן מקבוצת ה- TNF כמו infliximab (רמיקייד) , ו- etanercept בהן מטפלים ב- RA .
בסקירה מתןך ה- Am J Clin Dermatol מאמין המחבר, ד”ר זכריה שהתרופות החדשות, לבד או בשילוב , ישיגו שיעורי תגובה גבוהים יותר מ- NSAID’S תוך השגת בטיחות גבוהה יותר. כמו כן מדגיש זכריה בסקירתו את החשיבות של שיתוף הפעולה בין הדרמטולוגים והראומטולוגים..
Am J Clin Dermatol 2003;4:7:441-447
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!