במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Internal Medicine מדווחים חוקרים מטוקיו על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב מטופלים חדשים בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים תועדה היארעות נמוכה יותר של תרומבואמבוליזם ורידי בהשוואה למטופלים חדשים בפראצטמול, אך שיעורי ההיארעות היו גבוהים יותר בהשוואה לאלו שאינם מטופלים בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים דיווחו על סיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי בקרב מטופלים בנוגדי-דיכאון שאינם סטרואידים, בהשוואה לאלו שאינם מטופלים. עם זאת, תתכן הטיה במחקרים אלו בשל ערפלנים שלא נמדדו משנית למצבים שדרשו את הטיפול התרופתי.
החוקרים זיהו מטופלים חדשים בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים או פראצטמול בגילאי 18-65 שנים ממאגר נתונים ביפן. הם חישבו את יחס הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בקרב מטופלים חדשים בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים לעומת פראצטמול בתוך 60 ימים מהמרשם. יתרה מזאת, הם חזרו על ניתוח הנתונים תוך השוואה בין מטופלים בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים וחולים שלא קיבלו טיפול בנוגד-דלקת שאינם סטרואידים במקום טיפול בפראצטמול.
מבין 4,282,421 מטופלים חדשים בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים ו-2,782,202 מטופלים חדשים בפראצמטול, 1,504 חולים (0.022%) אובחנו עם תרומבואמבוליזם ורידי במהלך המעקב.
בקרב מטופלים חדשים בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר משמעותית של תרומבואמבוליזם ורידי, בהשוואה למטופלים חדשים בפראצטמול (יחס סיכון מתוקן של 0.70, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.80). בהשוואה ללא-מטופלים, בקרב מטופלים בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים תועדה היארעות גבוהה יותר משמעותית של תרומבואמבוליזם ורידי (יחס סיכון מתוקן של 3.18, רווח בר-סמך 95% של 2.85-3.55).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בהנחה כי פראצטמול אינו מעלה את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי, ממצאי המחקר מציעים כי טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים בפני עצמו אינו מעלה את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי.
J Intern Med, Jan 3, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!