מתוצאות סקירה שיטתית חדשה, שפורסמו בכתב העת Lancet Psychiatry, עולה כי אין ממש לטענות לפיהן שיעורי התגובה לפלסבו במחקרים להערכת נוגדי-דיכאון מצויים במגמת עליה. החוקרים מצאו כי שיעורי התגובה הממוצעים לפלסבו במחקרים אלו הם יציבים מזה למעלה מ-25 שנים ונעים סביב 35-40% מהמטופלים.
במסגרת הסקירה השיטתית השלימו החוקרים חיפוש אחר מאמרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, להערכת דור ראשון ודור שני של נוגדי-דיכאון לטיפול אקוטי בדיכאון מג’ורי במבוגרים. תגובה לפלסבו הוגדרה כירידה של 50% ומעלה במדדי חומרת דיכאון מתחילת המחקר.
החיפוש העלה 252 מחקרים מבוקרי-פלסבו (25,324 משתתפים תחת פלסבו), שבוצעו בין 1978-2015. החוקרים זיהו נקודת מפנה בשנת 1991 בשיעורי התגובה לפלסבו, כאשר מאז, שיעורי התגובה לפלסבו במחקרים להערכת נוגדי-דיכאון נותרו די קבועים בטווח שבין 35-40% (סיכון יחסי של 1.00 לכל עליה של 5 שנים). משך המחקר ומספר אתרי המחקר זוהו כגורמים משמעותיים (סיכון יחסי של 1.03 במחקרים במשך למעלה משבוע; סיכון יחסי של 1.32 במחקרים רב-מרכזיים לעומת מחקרים שנערכו במרכז יחיד).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בניגוד לדיווחים בנושא, שיעורי התגובה לפלסבו במחקרים להערכת נוגדי-דיכאון נותרו די יציבים מזה למעלה מ-25 שנים. העדויות החדשות צפויות להשפיע על פירוש הממצאים בספרות הרפואית וטיפולים תרופתיים עתידיים.
Lancet Psychiatry. Published online October 7, 2016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!