עישון פסיבי ואקטיבי הם גורמי סיכון לסרטן שד מוקדם (Int J Cancer)

תוצאות מחקרים של הערכה לחשיפה פסיבית לעישון מצאו כי עישון פסיבי מעלה את הסיכון לסרטן השד, במיוחד מחלה לפני המנופאוזה, לרמה דומה לזו של עישון אקטיבי.

ד”ר ג’ונסון מקנדה בדק את הקשר בין סיכון לסרטן השד ועישון פסיבי ואקטיבי במטה-אנליזה של 19 מחקרים. התוצאות פורסמו בגיליון נובמבר של International Journal of Cancer.

החוקרים חישבו הערכות סיכון לסרטן השד למשך החיים בלא מעשנים עם חשיפה פסיבית רגילה ועישון ולנשים שעישנו בהשוואה לנשים שמעולם לא נחשפו בקביעות לעשן סיגריות.

חשיפה רגילה לטווח ארוך לעישון פסיבי היתה קשורה לעלייה של 27% הסיכון לסרטן השד בקרב נשים שלא עישנו מעולם.

חשוב יותר, בקרב המחקרים שחשפו את המדדים המלאים ביותר לעישון פסיבי הסיכון לסרטן השד שנצפה עלה ב-90%. מחקרים עם מדדים פחות מלאים ראו עלייה רק של 8%.

הקשר בין סיכון לסרטן שד פרה מנופאוזלי היה משמעותי – עלייה של 68% עם חשיפה ארוכת טווח לעישון פסיבי בקרב נשים לא מעשנות ב-14 מחקרים. הסיכון הפרה מנופאוזלי היה עד 119% ל-5 המחקרים עם מדדי עישון מלאים יותר.

בהשוואה לנשים לא מעשנות וללא חשיפה לעישון פסיבי, לאלו שעישנו היתה עלייה של 46% בסיכון לסרטן השד. הסיכון עלה ל-108% במחקרים עם הערכות מלאות יותר. למחקרים עם הערכות פחות מלאות, הסיכון עלה ב-15%.

החוקרים ציינו כי חשיפה לטבק היתה אפידמית במדינות מפותחות רבות לפחות במחצית המאה האחרונה. במחקר מצאו כי יותר מ-50% מהנשים דיווחו על עישון ו-40% סבלו מחשיפה פסיבית לטווח ארוך, או שגדלו עם הורים מעשנים, חיו עם בן זוג מעשן או עבדו עם מעשנים.

כיום המצב משתנה במהירות ביחס לעישון במקומות ציבוריים במיוחד בצפון אמריקה, אך עדיין יש ילדים רבים, בני זוג ועובדים החשופים שלא לצורך לעישון טבק יומיומי. זהו הזמן להכפיל את המאמצים להפחית חשיפת לא מעשנים למעשנים.

לידיעה במדסקייפ

Int J Cancer 2005;117:619-628

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

מקור: Neonatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|01/06/2026

החוקרים סיכמו את ההבדלים ואת נקודות ההסכמה בין הנחיות ההחייאה ביילודים לשנת 2025 של איגוד הלב האמריקאי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AHA-AAP) לבין אלו של מועצת ההחייאה האירופית (ERC)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן