עיכוב ארוך יותר בטיפול במקרים של דימום תוך-מוחי לעומת אירוע מוחי איסכמי

מקור: Stroke

עיכוב בטיפול היה ארוך יותר משמעותית במבוגרים עם אבחנה של דימום תוך-מוחי לעומת אלו עם אירוע מוחי איסכמי חד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Stroke. בנוסף, התחלת טיפול לאיזון יתר לחץ דם בתוך 60 דקות העלה ביותר מפי שבעה את הסיכויים לשחרור מבית החולים בחולים עם דימום תוך-מוחי.

החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, רטרוספקטיבי, שכלל 11 מרכזים לטיפול באירוע מוחי בארצות הברית בין 2017 עד 2022. הם בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-7,000 מבוגרים עם דימום תוך-מוחי (גיל ממוצע של 67 שנים, 43% נשים) או אירוע מוחי איסכמי חד (גיל ממוצע של 69 שנים, 49% נשים).

התוצאים העיקריים כללו את משך הזמן מהגעה לבית החולים עד לטיפול ראשון, אשר הוגדר כהתחלת טיפול להורדת לחץ דם או לסתירת השפעת טיפול נוגד-קרישה בחולים רלבנטיים עם דימום תוך-מוחי לעומת טיפול תרומבוליזה תוך-ורידי או זמן דיקור עורקי בחולים מתאימים עם אירוע מוחי איסכמי חד, ושיעור החולים שענו על היעד הארצי של מרווח הזמן עד לטיפול.

הניתוח כלל תקנון לגיל, מין, גזע, מוצא אתני ומשתנים קליניים.

חציון מרווח הזמן מהגעה לבית החולים עד לטיפול תרופתי ראשון היה ארוך יותר משמעותית בחולים עם דימום תוך-מוחי לעומת אלו עם אירוע מוחי איסכמי חד (52 דקות לעומת 42 דקות, בהתאמה, p<0.001), כמו גם משך הזמן עד לטיפול לסתירת נוגד-קרישה בחולים עם דימום תוך-מוחי לעומת דיקור עורקי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד (131 דקות לעומת 93 דקות, p<0.001).

הסיכוי לקבלת טיפול במועד היה נמוך יותר משמעותית בחולים עם דימום תוך-מוחי לעומת אלו עם אירוע מוחי איסכמי חד (יחס סיכויים מתוקן של 0.74, p<0.01).

שיעור החולים שענו על יעדי מרווח זמן עד לטיפול היה גם נמוך יותר משמעותית באלו עם דימום תוך-מוחי לעומת אלו עם אירוע מוחי איסכמי חד (p<0.001). בחולים עם דימום תוך-מוחי ולחץ דם סיסטולי מעל 150 מ”מ כספית באשפוז שקיבלו טיפול להפחתת לחץ דם בתוך 60 דקות מהגעה לבית החולים תועד סיכוי גבוה יותר משמעותית לשחרור לביתם או למוסד שיקום אקוטי, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול לאחר למעלה משעה (יחס סיכויים מתוקן של 7.5, p<0.01).

בחולים עם דימום תוך-מוחי שקיבלו תכשיר לסתירת השפעת נוגדי-קרישה בתוך 90 דקות מהגעה לבית החולים תועד סיכון מופחת לתמותה, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול מאוחר יותר (יחס סיכויים מתוקן של 0.5, p=0.046).

החוקרים כותבים כי הסבר אפשרי לעיכוב בטיפול בדימום תוך-מוחי לעומת אירוע מוחי איסכמי חד נוגע לכך שהצוותים הרפואיים מנוסים ומאומנים בעמידה ביעדים ספציפיים לטיפול באירוע מוחי איסכמי אך לא בדימום תוך-מוחי. ההצלחה של טיפול תרומבוליזה מוקדם ניתנת לשחזור בקלות בחולים עם דימום תוך-מוחי מאחר ותכשירים להפחתת לחץ דם זמינים עוד יותר מטיפולי תרומבוליזה בחדרי מיון.

Stroke, Sep 3, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן