טיפול יומי באספירין אינו מונע התפתחות דמנציה (Neurology)

נטילה יומית של אספירין במינון נמוך לא הפחית את הסיכון להתפתחות ליקוי קוגניטיבי קל, הידרדרות קוגניטיבית, או דמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר גדול שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת Neurology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של טיפול באספירין במינון נמוך, בהשוואה לפלסבו, על היארעות דמנציה מכל-סיבה, היארעות מחלת אלצהיימר, ליקוי קוגניטיבי קל והידרדרות קוגניטיבית בקשישים.

מחקר ASPREE (Aspirin in Reducing Events in the Elderly) היה מחקר כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, להערכת תוצאות טיפול באספירין במינון נמוך. המחקר כלל משתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה ללא מחלות לב וכלי דם, מוגבלות גופנית, או אבחנה של דמנציה. המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1 לטיפול באספירין במינון 100 מ”ג או פלסבו. מספר מבחנים קוגניטיביים שימשו להערכת התפקוד הקוגניטיבי, כולל מבחן מיני-מ נטל, מבחן Hopkins Verbal Learning Test-Revised, Symbol Digit Modalities Test ו-Controlled Oral Word Association Test.

מדגם המחקר כלל 19,114 משתתפים אשר היו במעקב לאורך חציון של 4.7 שנים, במהלכן הושלמו 964 בדיקות נוספות להערכת דמנציה. מבין אלו, 575 מקרים הוגדרו כדמנציה, כאשר ב-41% מהמקרים נקבע כי מדובר באבחנה סבירה של מחלת אלצהיימר.

החוקרים מדווחים כי לאורך קרוב לחמש שנות המעקב, 488 משתתפים בקבוצת הטיפול באספירין ו-476 משתתפים בקבוצת הפלסבו ענו על הקריטריונים לחשד לדמנציה (יחס סיכון של 1.03, רווח בר-סמך 95% של 0.91-1.17). כלומר, שיעורי היארעות דמנציה במבוגרים שנטלו אספירין כל יום היו כמעט זהים לשיעורים שתועדו בקבוצת הפלסבו. בדומה, לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במבחנים אחרים להערכת תפקוד קוגניטיבי, כולל מבחן מיני-מנטל, או דיווח עצמי על הפרעות זיכרון, אבחנה קלינית של דמנציה או מרשמים לטיפול במעכבי כולין-אסטרז.

סך כולל של 389 חולים פיתחו ליקוי קוגניטיבי קל ושיעורי ליקוי קוגניטיבי קל היו דומים בין שתי קבוצות המחקר. בנוסף, 1,654 משתתפים פיתחו הידרדרות קוגניטיבית, עם שיעור של 26.5 מקרים ל-1,000 שנות-אדם בקבוצת הטיפול באספירין, בהשוואה ל-25.6 מקרים ל-1,000 שנות-אדם בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 1.04, רווח בר-סמך 95% של 0.94-1.14).

לדברי החוקרים, ממצאי המחקר מעידים כי אין מקום לטיפול באספירין רק לאור תועלת קוגניטיבית אפשרית ואין עדויות לפיהן אספירין במינון נמוך עשוי להפחית את הסיכון למחלת אלצהיימר.

Neurology. Published online March 25, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן