ממחקר CABANA (Catheter Ablation vs Antiarrhythmic Drug Therapy for Atrial Fibrillation), בו נערכה השוואה אקראית ראשונה של אבלציה באמצעות צנתר לעומת טיפול תרופתי לפרפור פרוזדורים, עולה כי אין הבדל משמעותי בתוצא העיקרי המשולב או בשיעורי התמותה בין שתי הגישות לטיפול.
מחקר CABANA כלל 2,204 חולים מעשר מדינות בצפון אמריקה, מערב ומזרח אירופה, אסיה ואוסטרליה; החולים הוגדרו כמועמדים לכל אחת מגישות הטיפול ומעולם לא השלימו בעבר טיפול אבלציה להפרעת קצב לב. המשתתפים חולקו באקראי לאבלציה של פרפור פרוזדורים באמצעות בידוד וריד הריאה או לאיזון מקצב או קצב הלב באמצעות תרופות. החוקרים מדווחים כי לא הייתה קבוצה פלסבו והקצאת הטיפול הייתה בתווית-פתוחה.
מניתוח לפי כוונה לטפל עלה כי אין הבדלים בתוצא הסיום או תמותה, אך יחס הסיכון להופעה ראשונה של פרפור פרוזדורים עמד על 0.53 לאבלציה בהשוואה לאיזון קצב או איזון מקצב הלב עם טיפול תרופתי.
בקרב חולים בקבוצת האבלציה, 90.8% השלימו בפועל את פרוצדורת האבלציה. מבין אלו שחולקו לטיפול תרופתי, 99.6% קיבלו את פרוטוקול הטיפול אך 27.5% חצו לקבוצת האבלציה.
בניתוח לפי-פרוטוקול, התוצא העיקרי היה מופחת משמעותית עם אבלציה לעומת טיפול תרופתי (יחס סיכון של 0.73). בניתוח לפי כוונה לטפל, התוצא המשני של מרווח זמן עד להישנות ראשונה של פרפור פרוזדורים היה קצר משמעותית ב-47% בקבוצת האבלציה, בהשוואה לקבוצת הטיפול התרופתי.
שיפורים לאחר אבלציה של פרפור פרוזדורים היו משמעותיים יותר בניתוח לפי הטיפול שניתן, כאשר כלל 1,307 חולים לאחר אבלציה ו-897 חולים לאחר טיפול תרופתי. לאחר אבלציה של פרפור פרוזדורים, בהשוואה לטיפול תרופתי, עלה כי יחס הסיכון לתוצא העיקרי עמד על 0.67 (p=0.006); יחס הסיכון לתמותה מכל-סיבה עמד על 0.60 (p=0.005) ויחס הסיכון לתמותה או אשפוז קרדיווסקולארי עמד על 0.83 (p=0.002).
מתוך כנס ה-HRS
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!