תכנית שיקום מולטי-דיציפלינרית המיועדת לחולי פרקינסון בהולנד הובילה לשיפור משמעותי בפעילות יומיומית וכך דחתה את הצורך באשפוז החולים למרכז סיעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-International Congress of Parkinson’s Disease and Movement Disorders.
מדגם המחקר כלל 24 חולים עם מחלת פרקינסון (גיל חציוני של 71 שנים), שלא היו יכולים עוד להישאר בביתם. חולים אלו שהו במשך שישה שבועות ביחידת שיקום במרכז מומחים למחלת פרקינסון. במהלך השהות הייתה להם גישה, לפי הצורך, ל-20 אנשי מקצוע , כולל פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק ושירותי תזונה. לא כל החולים השתמשו בכלל השירותים והתכנית הותאמה לכל מטופל.
המחקר כלל גם 19 משתתפים ביקורת שכבר שהו במרכז סיעודי והם היו תחת הטיפול הסטנדרטי לחולי פרקינסון בתנאים אלו.
תוצאי הסיום העיקריים כללו את הפעילויות היומיומיות, כפי שנקבע לפי מדד ALDS (Academic Medical Center Linear Disability Score) ויכולת החולים לחיות באופן עצמאי בביתם לאחר ההשתתפות בתכנית השיקום. החוקרים בחנו את התוצאות לאחר 6 שבועות, 3 חודשים, שנתיים וחמש שנים.
מהתוצאות עולה כי מדד ALDS השתפר בקבוצת ההתערבות והחמיר בקבוצת הביקורת. ב-78% מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות חל שיפור במדד ALDS, עם עליה ממוצעת של 9.9 נקודות לאחר שנתיים. מדד ALDS בקבוצת הביקורת ירד בממוצע ב-32.1 נקודות לאחר שנתיים.
כ-83% מהחולים עם מחלת פרקינסון יכלו לשוב לביתם לאחר ההשתתפות בתכנית ההתערבות. לאחר שנתיים, 65% מהחולים הללו עדיין חיו באופן עצמאי בביתם ולאחר חמש שנים, 28% גרו בביתם.
מניתוח הנתונים עולה עוד כי חל שינוי באחוז החולים שנדרשו לשירותי רפואה ראשונית או שירותי בית חולים לאחר השלמת התכנית. לדוגמא, הם פנו בתדירות נמוכה יותר לרופא המטפל ונעזרו יותר בשירותי טיפול סיעודי בבית; החולים אושפזו לעיתים פחות תכופות ונעזרו יותר בשירותי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וריפוי בדיבור.
החוקרים מציינים כי מאחר והחולים יכלו להישאר זמן רב יותר בביתם, הדבר הוביל גם לחסכון בהוצאות הרפואיות.
מתוך כנס ה- International Congress of Parkinson’s Disease and Movement Disorders.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!