במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי תסמינים נוירו-פסיכיאטריים, דוגמת דיכאון וחרדה, נפוצים בחולים עם אבחנה חדשה של מחלת פרקינסון, שלא קיבלו טיפול תרופתי, אם כי תסמינים אלו נותרו יחסית יציבים במהלך מעקב של כשנתיים.
מטרת המחקר הייתה לבחון את המהלך והגורמים המנבאים תסמינים נוירו-פסיכיאטריים והפרעה בתפקוד הקוגניטיבי בחולים עם מחלת פרקינסון חדשה.
החוקרים ערכו מחקר חתך של חולים עם אבחנה חדשה של מחלת פרקינסון, שלא קיבלו טיפול למחלה, וכן כללו קבוצת ביקורת של משתתפים בריאים. המשתתפים עברו סדרת בדיקות להערכת התפקוד הקוגניטיבי ותסמיני דיכאון, חרדה, פסיכוזה, הפרעות שליטה בדחפים, שינה ועירות, אפתיה ועייפות. הם הצליחו לאסוף נתוני מעקב למשך עד 24 חודשים.
בתחילת המחקר כללה קבוצת ההתערבות 423 משתתפים עם אבחנה חדשה של מחלת פרקינסון וקבוצת הביקורת כללה 196 משתתפים בריאים, עם זאת, לאחר 12 חודשים נכללו בקבוצת ההתערבות 261 חולים ובקבוצת הביקורת 145 משתתפים, כאשר לאחר 24 חודשים בקבוצת ההתערבות נכללו 96 חולים ובקבוצת הביקורת 83 משתתפים.
בכל נקודות הזמן, בקבוצת החולים עם מחלת פרקינסון תועדה שכיחות גבוהה יותר של דיכאון, עייפות, אפתיות וחרדה, בהשוואה למשתתפים הבריאים, כאשר שכיחות אפתיה ופסיכוזה עלתה עם הזמן בחולים עם מחלת פרקינסון. כשני-שליש מהחולים עם מחלת פרקינסון שנמצאו חיוביים בבדיקות סקירה לדיכאון באחד מהביקורים הרפואיים, לא נטלו טיפול נוגד-דיכאון.
החוקרים מדווחים על ירידה משמעותית במדדי Montreal Cognitive Assessment Score עם הזמן בחולים עם מחלת פרקינסון, אך השינוי היה דומה לזה שתואר בקבוצת המשתתפים הבריאים. בביקורת לאחר 24 חודשים, 44% מהחולים נטלו טיפול חליפי בדופמין במשך לפחות שנה אחת, ובקבוצה זו תועדה שכיחות גבוהה יותר של הפרעות שליטה בדחפים וישנוניות-יתר במהלך שעות היום.
החוקרים מסכמים וכותבים כי תסמינים נוירו-פסיכיאטריים שונים נפוצים יותר בחולים לא-מטופלים, עם אבחנה חדשה של מחלת פרקינסון, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, אם כי אלו נותרים די יציבים בשלב המוקדם של המחלה, בעוד שהתפקוד הקוגניטיבי נפגע מעט. מנגד, התחלת טיפול חליפי בדופמין מלווה בעליה בשכיחות מספר תסמינים נוירו-פסיכיאטריים אחרים.








תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!