סופה גיאומגנטית מעלה את הסיכון לאירועים מוחיים (Stroke)

 

במאמר שפורסם בכתב העת Stroke מדווחים חוקרים על עליה בסיכון לאירועים מוחיים במהלך סופה גיאומגנטית ויש לקחת זאת בחשבון, ביחד עם גורמי סיכון אחרים לאירועים מוחיים.

לדברי החוקרים, למרות שמצטברות עוד ועוד עדויות לקשר בין הפרעות לב וכלי דם ובין פעילות גיאומגנטית, אין עדויות חד-משמעיות בנושא וקיימת מחלוקת רבה באשר לקשר בין פעילות גיאומגנטית והופעת אירועים מוחיים.

החוקרים ערכו מחקר שנועד לבחון את הנתונים אודות משתתפים והפעילות הגיאומגנטית היומית, שנאספו ממספר מחקרים גדולים להערכת היארעות אירועים מוחיים באוכלוסיה. הם הצליחו לאסוף מידע אודות כ-11,000 חולים עם אירועים מוחיים בניו-זילנד, אוסטרליה, בריטניה, צרפת ושבדיה, בין השנים 1981-2004.

מהנתונים עולה קשר בין סופות גיאומגנטיות ובין עליה של 19% בסיכון להופעת אירועים מוחיים. הגורם המעורר של סופות גיאומגנטיות היה בולט במיוחד בקבוצה המשולבת של כלל האירועים המוחיים בחולים מתחת לגיל 65 שנים, עם עליה של למעלה מ-50% בסיכון לאירועים מוחיים: סופות גיאומגנטיות מתונות לוו בעליה של 27% בסיכון להופעת אירועים מוחיים, כאשר סופות חזקות לוו בעליה של 52% בסיכון הנ”ל וסופות חמורות/עזות לוו בעליה של 52% בסיכון להופעת אירועים מוחיים.

ממצאי המחקר תומכים בהשלמת מחקרים נוספים להערכת החשיבות של גורמים גיאומגנטיים בכל הנוע לסיכון לאירועים מוחיים.

Stroke. Published online April 22, 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן