שילוב של מינונים נמוכים של חמצן עם תכנית שיקום סטנדרטית משפר יכולת הליכה של מטופלים עם פגיעה בעמוד השדרה (Neurology)

גישה חדשה המשלבת טיפול בהיפוקסיה עם תרגילי הליכה מביאה לשיפור סיבולת ומהירות ההליכה בחולים עם פגיעה לא-מלאה בחוט השדרה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהדורת 27 בנובמבר של כתב העת Neurology. מהתוצאות עולה כי שילוב של חמצן במינון נמוך עם תכנית שיקום סטנדרטית עדיף על כל טיפול בנפרד.

מדענים, חוקרים ורופאים בתחום שיקום פציעות חוט שדרה תומכים כולם בצורך בשילוב גישות טיפול.

המחקר כלל 22 מבוגרים עם פגיעה לא-מלאה בחוט השדרה (בין C2 ו-T12) במשך למעלה משנה, ללא קונטרקטורות במפרקים, אך עם תנועה רצונית מסוימת של הקרסול, ברך והירך, שיכלו ללכת לפחות צעד אחד ללא עזרה של אדם אחר. שלושה משתתפים פרשו מאוחר יותר מהמחקר מסיבות שונות.

החוקרים מדווחים כי מדדי ההפרעה בתפקוד, הצורך במכשירי עזר ומדדי הכוח היו דומים בין המשתתפים. המחקר כלל שני חלקים, שכל אחד מהם היה אקראי וסמוי. בחלק הראשון חולקו באקראי 11 משתתפים לטיפול בחמצן או טיפול דמה שניתן דרך מסכה, עם החלפה לטיפול המקביל לפחות שבועיים לאחר מכן.

הטיפול בהיפוקסיה כלל 15 מחזורים של 90 שניות, עם החלפה ל-60 שניות של נשימת אוויר רגיל, למשך סך כולל של 37.5 דקות למשך חמישה ימים רצופים. המשתתפים לא היו מודעים לטיפול ולא יכלו להבדיל בין טיפול בחמצן או טיפול דמה.

מחלק זה של המחקר עלה כי הטיפול בחמצן לבדו הביא לשיפור מהירות ההליכה, כפי שנקבע לפי מבחן 10-Meter Walk Test. בהשוואה לטיפול דמה, חל שיפור בזמני הליכה לאחר יום אחד, עם הבדל ממוצע של 3.8 שניות. אותו הבדל ממוצע בזמנים תואר לאחר שבועיים.

הממצאים המרשימים יותר נגעו לתוצאות שילוב טיפול בחמצן עם תרגילי הליכה בחלק השני של המחקר. בחלק זה של המחקר חולקו 11 חולים באקראי לטיפול אינטרמיטנטי בחמצן עם אימוני הליכה או לטיפול דמה עם תרגילי הליכה, כאשר המשתתפים עברו לאחר מכן לקבוצה המקבילה.

בחלק זה של המחקר מצאו החוקרים כי חלה עליה במרחק ההליכה עם שילוב טיפול בחמצן ותרגילי הליכה, בהשוואה לטיפול דמה עם תרגילי הליכה לאחר חמישה ימים, עם הבדל ממוצע של 94.4 מטרים והבדל ממוצע של 97.0 מטרים לאחר שבוע אחד.

השינויים היו לפחות דומים לאלו של תכנית השיקום הסטנדרטית. הממצאים הדרמטיים באמת בפרוטוקול האימונים נגעו לכך שלשבוע בלבד של טיפול בחמצן במינון נמוך עם תרגילי הליכה גודל השפעה שהיה דומה, אם לא עדיף, בהשוואה לגודל ההשפעה שתואר במחקרים קודמים שכללו אימונים במשך 4-6 שבועות.

מתוצאות אלו עולה כי ניתן להשפיע על מערכת העצבים גם למעלה משנה לאחר פציעת חוט השדרה בחולים בהם חלה התייצבות של הנק העצבי. הטיפול בחמצן עשוי להשפיע כגורם המכין את הקרקע לשיפור יכולת ההליכה של החולים.

מודלים הדגימו כי טיפול בחמצן הביא לשינויים ברמת התא ושינויים פיזיולוגיים במערכת העצבים, המתורגמים לפלסטיות ושיפור בכוח.

החוקרים מדגישים כי לא מדובר בגישה מוכחת באופן חד-משמעי ומציינים כי לא נבחנה באוכלוסיות תשושות, דוגמת חולים עם דום נשימה חמור בשינה או מחלות נשימתיות או קרדיווסקולאריות כרונית. טיפול בחמצן עשוי להוביל לשינויים בקצב הלב ובקצב הנשימה. עם זאת, מאחר ומדובר בגישת טיפול פשוטה, בטוחה ולא-פולשנית, שכעת הוכחה כיעילה, הם מאמינים כי טיפול בחמצן עשוי בסופו של דבר לשמש כגישה סטנדרטית לשיקום אוכלוסיות מסוימות. עם זאת, חשוב תחילה להבין את ההשפעות של חשיפה להיפוקסיה לאורך זמן.

Neurology. Published online November 27, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן