טיפול בדום נשימה חסימתי בשינה מביא להקלה בתסמיני דיכאון (מתוך כנס SLEEP 2012)

במהלך הכנס השנתי ה-26 מטעם ה-Associated Professional Sleep Societies הוצגו תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי חל שיפור בתסמיני דיכאון לאחר טיפול PAP (Positive Airway Pressure) בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive Sleep Apnea או OSA).

החוקרים מדווחים על הקלה בתסמיני דיכאון בכל המשתתפים במחקר, גם אלו עם היענות חלקית בלבד לטיפול. עם זאת, התועלת הרבה ביותר תועדה בחולים עם היענות לטיפול האמור.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין דום נשימה בשינה ובין תסמיני דיכאון מוכר היטב, אך למרות זאת ישנם דיווחים סותרים באשר לתועלת של טיפול PAP בהקלה על תסמינים אלו.

במסגרת המחקר נכללו 779 חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה, בגיל ממוצע של 52.9 שנים.

החוקרים התבססו על שאלון PHQ-9 (Patient Health Questionnaire) להערכת השינוי בתסמיני דיכאון לאחר טיפול PAP בשל דום נשימה חסימתי בשינה. כל המשתתפים במחקר פנו לפחות פעמיים להערכת רופא והיו עם מדד PHQ-9 לפני טיפול של 5 ומעלה, עדות לתסמיני דיכאון מינימאליים ומעלה.

662 חולים (85%) הקפידו על ההיענות לטיפול ב-PAP (למעלה מארבע שעות בלילה), ו-117 לא הקפידו על היענות לטיפול (15%). בקבוצת החולים עם היענות טובה, ב-47 (61.5%) מדד ESS (Epworth Sleepiness Scale) עמד על 10 ומעלה. מדדי PHQ-9 בתחילת המחקר היו דומים בקרב אלו עם היענות וללא היענות לטיפול.

החוקרים מדווחים כי בכל החולים שהשתמשו ב-PAP תועדה ירידה משמעותית בתסמיני דיכאון לפי מדד PHQ-9. באלו עם היענות לטיפול נרשמה ירידה של 3.8 במדד PHQ-9, בהשוואה לירידה של 2.0 באלו ללא היענות לטיפול (p=0.0002).

בתוך קבוצת החולים עם היענות לטיפול, מדדי PHQ-9 בחולים ישנוניים (ESS של 10 ומעלה), בהשוואה לחולים לא ישנוניים עמד על 12.1 לעומת 9.9, בהתאמה. בקרב אלו עם היענות לטיפול, מדדי PHQ-9 ירדו בחולים ישנוניים בשיעור של 4.3, בהשוואה ל-3.1 בחולים לא-ישנוניים (p=0.0041).

השיפור במדדים נותר משמעותי גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמים שונים , דוגמת אבחנה קודמת של דיכאון או נטילת טיפול בנוגדי-דיכאון. השיפור הגדול ביותר היה בחולים ישנוניים עם היענות לטיפול, אך גם בחולים ללא היענות לטיפול חל שיפור מסוים. באופן מפתיע, בחולים נשואים נרשמה ירידה גדולה יותר במדדי PHQ-9, בהשוואה לרווקים או גרושים.

מתוך כנס SLEEP 2012: Associated Professional Sleep Societies 26th Annual Meeting

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן