במאמר חדש שפורסם בכתב העת CMAJ מדווחים חוקרים כי טיפול בתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) מעלה את הסיכון לדימומים בחולים הנוטלים נוגדי-טסיות לאחר אוטם לבבי.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות חולים מעל גיל 50, ששוחררו מבתי חולים תחת טיפול נוגד-טסיות לאחר אוטם לבבי בין השנים 1998-2007, ואלו שנטלו גם תרופות ממשפחת SSRI.
דימום הוגדר בנוכחות אשפוז עקב דימום, או דימום באשפוז במהלך מעקב.
מבין כ-27,000 חולים שנכללו בסקירה, כ-14,000 נטלו אספירין בלבד; 2467 נטלו קלופידוגרל בלבד; 9475 שנטלו טיפול משולב באספירין וקלופידוגרל; 406 נטלו אספירין ו-SSRI; 239 נטלו אספירין, קלופידוגרל ו-SSRI; 45 נטלו קלופידוגרל ו-SSRI.
מהתוצאות עולה כי לאחר תקנון לנתונים דמוגרפים בתחילת המחקר, הוספת SSRI לאספירין לוותה בעליה של 42% בסיכון לדימומים, והוספת SSRI לטיפול נוגד-טסיות משולב הביאה לעליה של 57% בסיכון לדימומים; בשני המקרים מדובר היה בעליה מובהקת סטטיסטית.
החוקרים לא הצליחו לאסוף נתונים אודות כמות מספקת של חולים שנטלו שילוב קלופידוגרל עם SSRI, אך הסיכון לדימום עדיין היה גבוה יותר מספרית, בהשוואה לאלו שנטלו קלופידוגרל בלבד.
החוקרים לא מצאו הבדל מובהק סטטיסטית בסיכון לדימום עם תרופות אינדיבידואליות ממשפחת SSRI. חלק מהמחקרים הקודמים מצאו כי לתרופות ממשפחת SSRI, בעלות אפיניות גבוהה לסרטונין, סיכון גבוה יותר לדימומים, אך לא ניתן היה לאשר ממצא זה.
החוקרים מסכמים וכתבים כי ממצאי המחקר מעידים על עליה ברורה בסיכון לדימומים בחולים שנטלו טיפול משולב בנוגדי-טסיות ו-SSRI, ועל רופאים להיות מודעים לכך, בעיקר לאור השכיחות הגבוהה של דיכאון בחולים זמן קצר לאחר אוטם לבבי.
CMAJ 2011
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!