מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת אוגוסט של Sleep עולה כי משך השינה, הן שינה של פחות משבע שעות והן שינה של מעל שבע שעות, הינו סמן חשוב לתחלואה קרדיווסקולארית.
לדברי החוקרים, מחקרים קודמים מצאו כי הן משך שינה ארוך והן משך שינה קצר מלווים בסבירות מוגברת לסוכרת ויתר לחץ דם. עם זאת, הקשר בין משך השינה ובין מחלות לב וכלי דם אינו מובן היטב.
בעזרת נתוני National Health Interview Survey משנת 2005, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 30,397 משיבים. 2146 השיבו בחיוב לשאלה אם נאמר להם כי הם סובלים ממחלת לב וכלי דם (אוטם לבבי, אנגינה, או שבץ). הם מסרו מידע בנוגע למספר שעות השינה הממוצע במהלך 24 שעות. כל המשתתפים היו בני 18 ומעלה, 57.1% היו נשים.
החוקרים סיווגו את משך השינה לחמש קטגוריות: 5 שעות ומטה, 6 שעות, 7 שעות, 8 שעות ו-9 שעות ומעלה. לאחר מכן הם קבעו את הקשר בין משך השינה ובין הסיכון למחלות קרדיווסקולאריות, תוך תקנון לערפלנים שונים, דוגמת יתר לחץ דם, סוכרת, דיכאון ופעילות גופנית.
בהשוואה לקבוצה שישנה בממוצע שבע שעות בלילה, הסיכון למחלה קרדיווסקולארי בקבוצות האחרות, שישנו יותר או פחות, עלה בשיעור של בין 23% עד 220%. הסיכון הגבוה ביותר תועד בקבוצת המשתתפים שדיווחו על שינה של 5 שעות ומטה בלילה, עם יחס סיכויים למחלה קרדיווסקולארית של 2.20 (95% CI = 1.78-2.71). בקרב אלו שישנו 6 שעות, 8 שעות ו-9 שעות ומעלה, יחסי הסיכויים עמדו על 1.33 (95% CI = 1.13-1.57), 1.23 (95% CI = 1.06-1.41) ו-1.57 (95% CI = 1.31-1.89), בהתאמה.
הקשר בין הסיכון הקרדיווסקולארי ומשך השינה לא השתנה לאחר ניתוח הנתונים לפי מוצא אתני, מין ו-BMI, וכאשר החוקרים בחנו בנפרד את הסיכון לאוטם לבבי או שבץ מוחי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי הן משך שינה ארוך והן משך שינה קצר מלווים בסיכון קרדיווסקולארי, במדגם ארצי מייצג של מבוגרים בארה”ב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!