רקע.

במחלת פרקינסון קיימת פגיעה במספר תחומים בנוסף לפגיעה המוטורית האופיינית, כולל מעורבות של תפקוד קוגניטיבי, ראיה, שינה, תפקוד אוטונומי והתנהגות. אחת מתוצאות המעורבות הרב תחומית היא פגיעה בבטיחות הנהיגה, כפי שהוכח במחקרים אפידמיולוגיים, מבחני נהיגה ובדיקות בסימולטור לנהיגה. לדוגמא, מחלת פרקינסון משפיעה על עיבוד ויזואלי , קשב וכן תפיסה ועקב כך יכולה לחול ירידה בחיפוש ויזואלי יעיל ובתפיסה של מצבים מורכבים. נהיגה בטוחה דורשת מהנהג לבצע משימות מתחרות רבות ולהיות קשוב לחפצים ולאירועים מרובים , תוך ניטור בו-זמני של תנועת כלי הרכב עם ראיה מרכזית והיקפית, על מנת להימנע מסכנות בדרך. פגיעה בחדות או בשדות הראיה מגדילה את הסיכון לתאונות דרכים ועבירות תנועה. אולם, נהגים עם מצבים נוירולוגיים שמשפיעים על התפקוד הקוגניטיבי יכולים שלא לתפוס מידע חיוני, כמו ציוני דרך ותמרורים, בזמן הנהיגה גם בהעדר פגם בשדה הראיה או ירידה בחדות הראיה.

על מנת לבדוק בעיה זו, הלקוחה ממציאות יומיומית, נעשה שימוש בכלי רכב מצויד במכשירים, שנועדו לבדוק את ההשערה שלנהגים עם מחלת פרקינסון יש ליקויים בזיהוי סימני דרך ותמרורים ולכן צפוי שיבצעו יותר טעויות בטיחות בהשפעת העומס הקוגניטיבי הנגרם עקב זיהויים של סימנים אלה. 

שיטות.

79 נהגים עם מחלת פרקינסון ו- 151 נהגים מבוגרים נורמלים מבחינת נוירולוגית עברו סדרת מבחנים ויזואליים, קוגניטיביים ומוטוריים. הנהגים נתבקשו לדווח על זיהוי סימני דרך ייחודיים ותמרורים לאורך קטע כביש הכולל 4 מסלולים במהלך נהיגת ניסיון בכלי רכב מאובזר.

תוצאות.

נהגים עם מחלת פרקינסון זיהו באופן משמעותי פחות סימני דרך ותמרורים, וביצעו יותר טעויות בטיחות במהלך המשימה בהשוואה לקבוצת הביקורת, גם לאחר התאמה לשגיאות הבסיס. בקרב קבוצת חולי הפרקינסון, המנבאים החשובים ביותר לשיעור זיהוי סימני הדרך והתמרורים היו רמות הביצוע בשני מבחנים שבודקים מהירות עיבוד ויזואלי וקשב ויכולות ויזואו-ספציאליות. המנבא הבלתי תלוי היחידי לטעויות בטיחות בנהגים עם מחלת פרקינסון היה מבחן ה- Trail Making Test, המשמש מדד לגמישות קוגניטיבית.

תוצאות.

הליקויים הויזואליים והקוגניטיביים הקשורים למחלת פרקינסון גרמו לחיפוש ויזואלי פגום במהלך נהיגה ועליה בעומס הקוגניטיבי בעת ביצוע משימה זו פגע בבטיחות הנהיגה.

Uc EY, Rizzo M, Anderson SW, et al. Impaired visual search in drivers with Parkinson’s disease. An Neurol 2006;60:407-13.

המלצות לקריאה נוספת:

1. Uc EY, Rizzo M, Anderson SW, et al. Visual dysfunction in Parkinson disease without dementia. Neurology 2005;65:1907-1913.

2. Wood JM, Worringham CJ, Kerr G, et al. Quantitative assessment of driving performance in Parkinson’s disease. J Neurol Neurosurg Psychiatry 2005;76:176-180.

3. Worringham CJ, Wood JM, Kerr GK, Silburn PA. Predictors of driving assessment outcome in Parkinson’s disease. Mov Disord 2006;21:230-235.

4. Meindorfner C, Korner Y, Moller JC, et al. Driving in Parkinson’s disease: mobility, accidents, and sudden onset of sleep at the wheel. Mov Disorder 2005;20:832-842.

5. Hobson DE, Lang AE, Martin WR, et al. Excessive daytime sleepiness and sudden-onset sleep in Parkinson disease: a survey by the Canadian Movement Disorders Group. JAMA 2002;287:455-463.