הליכה ודמנציה – הילכו יחדיו ? JAMA, מתוך jc 426, למנויים-חינם!!







Walking and Dementia in Physically Capable Elderly Men, Robert D. Abbott, PhD; JAMA. 2004;292:1447-1453

 

עד היום לא הוכח קשר בין ביצוע של פעילות גופנית ובין הסיכון לפתח דמנציה.

מחקרים קודמים מצאו קשר מסוים בין הליכה מרובה ובין סיכון מופחת לפתח דמנציה, אולם

מצאו גם ראיות סותרות לקשר זה.

במחקר זה נבדק הקשר בין פעילות גופנית מתונה ובין הסיכון למחלה, בקוהורט של גברים מבוגרים.

המחקר כלל למעלה מ- 2000 גברים בגילאי 71 עד 93, שהשתתפו ב- Honolulu-Asia Aging Study. נבדקים שהיו חסרי יכולת גופנית לבצע פעילות מתונה נפסלו מהשתתפות במחקר, וכך גם כאלו שסבלו מנסיגה קוגניטיבית לפני תחילת המעקב, כמו גם נבדקים שסבלו ממחלת פרקינסון, ואשר עברו ארועים מוחיים, ולבסוף גם אלו שעישנו.

מקרים של דמנציה אובחנו תוך שימוש בפרוטוקול נוקשה שכלל מבחנים קוגניטיבים, הערכה נוירולוגית, ואנמנזה שנלקחה מבני משפחה. מקרי דמנציה סווגו כקשורים במחלת אלצהיימר, בדמנציה וסקולרית, או במחלות אחרות. מעקב ממוצע נמשך 4 עד 8 שנים.

כ-  150 מקרים של דמנציה אובחנו במדגם, מרביתם על רקע מחלת אלצהיימר, חלקם על רקע וסקולרי, ומיעוטם על רקע אתיולוגיה שונה או מעורבת. הגיל הממוצע לאבחנה היה 84 שנים.

החוקרים מצאו כי נבדקים שהלכו פחות, היו בסיכון מוגבר לפתח דמנציה, בהשוואה לנבדקים שהלכו מרחקים ניכרים יותר. הסיכון לדמנציה בנבדקים שמרחק ההליכה היומי שלהם היה פחות מ- 400 מטר, היה כמעט כפול בהשוואה לאלו שהלכו יותר מ- 3 ק”מ בכל יום. קשר זה היה מובהק רק בחולים עם דמנציה על רקע מחלת אלצהיימר.

התוצאות נותרו דומות גם לאחר תיקון עבור המצב הקוגניטיבי ההתחלתי של הנבדקים, וגורמי סיכון אחרים למחלה.

מהמחקר עולה כי גברים מבוגרים הנוהגים ללכת מרחקים ארוכים יותר באופן סדיר, נמצאים בסיכון מופחת לפתח דמנציה. יש לעודד מבוגרים בעלי יכולת גופנית לכך ללכת באופן סדיר, ולקיים אורח חיים פעיל בכלל, קובעים החוקרים.

הערת העורך:  זהו מחקר חשוב שאת המסר שלו ראוי שנעביר למטופלינו המבוגרים הנמצאים בסיכון כזה או אחר לפתח דמנציה. העובדה שהליכה סדירה ואורח חיים פעיל גם תתרום באופן חיובי ומשמעותי להורדת הסיכון הקרדיווסקולרי רק צריכה לחזק המלצה זו ראו להדגיש כי תוצאות אלו משויכות לדמנציה על רקע וסקולרי ולא למחלת האלצהימר שסיבתה קרוב לודאי אינה על רקע וסקולרי.

למאמר




תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

מקור: Journal of the American Geriatrics Society
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|09/09/2026

למרות העלייה בצורך בשירותי גריאטריה עם הזדקנות האוכלוסייה, המקצוע עדיין סובל מנראות ומהכרה מוגבלות

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן