בסוף השבוע 2-4 בספטמבר התקיים במלון “הולידיי-אין” באשקלון הכנס הגריאטרי המדעי השנתי לשנת 2004. בעקבות הרשמים שהבאתי במדור זה לפני שנה מהכנס בים המלח, קשה להימנע מלעשות השוואות.
בניגוד לאקזוטיות ולנוף הקדומים של אזור ים המלח, סביבת המלון באשקלון – אזור שפלת החוף – היא יותר סטנדרטית ואפרורית. המלון עצמו היה די סביר, אם כי קשה להגיד מילה טובה על השירות, בפרט בחדר האוכל. שיעור ההשתתפות היה במעט גבוה יותר מלפני שנה.
בתחום ההרצאות והפעילויות האחרות, שררה תחושת קדחתנות בקרב המארגנים להספיק מה שיותר, בניגוד לנינוחות ששררה בכנס לפני שנה. נושאי ההרצאות היו רבים ומגוונים, כמו גם הפעילויות האחרות; ניכרה נטייה של התפשטות על פני שטחים רבים.
גיוון רב ניכר גם בפעילויות הנוספות, החל מהופעות בידור דרך ריקודי דיסקו סוערים, השתתפותם המאוד פעילה של ראשי האיגוד ד”ר שי בריל וד”ר יצהל ברנר, שהפליאו במחולותיהם עד השעות הקטנות של הלילה, וכלה למחרת בטיול רגלי ביישובי האזור.
הלקחים שלפי עניות דעתי ניתן להפיק מכנס זה, הם כדלהלן:
היות ושיעור ההשתתפות האישית והמקצועית של הנוכחים בכנסים אלו הוא לא פרופורציונלי לגודלם, לכלליותם ולמשקלם האקדמי של המוסדות הרפואיים, אין זה נכון ולא נבון להפריט מרכזים גריאטריים ממשלתיים במצב זה שבו הם מובילים בתחום הגריאטריה הקהילתית והמוסדית כפי שמשתקף מכנסים אלו וכמובן גם מפעילויות נוספות.
מבחינה זו ראויים לציון מרכז גריאטרי “שוהם”, שמוביל במספר המצגות וקפלן- הרצפלד עם העבודה האיכותית ביותר לטעמי בנושא טיפול באנוקספרין בתעוקת חזה בלתי יציבה בבני +80.
בתי החולים הכלליים לא יעמדו בפני הפיתוי להפוך את התקנים הנוספים(מהמוסדות שיופרטו) למשהו יותר “הירואי” ואילו המוסדות הגריאטריים הציבוריים הקיימים (משען, גלעד ואשל) שאמורים לשמש דגם ודוגמה למוסדות הממשלתיים המופרטים הם דוממים- פשוט לא קיימים בפורומים אלה.
כלי הבקרה שלכאורה אמור להוכיח שהמוסדות הפרטיים והציבוריים אינם נופלים באיכותם מהממשלתיים, לא רק שטרם נבדק מבחינת תקפות ומהימנות, אלא שאף טרם גובש סופית. בנוסף, בודק הכלי ביצוע ולא איכות, ובוודאי שלא חינוך והדרכה רפואיים ופרא-רפואיים, וזאת מבלי להתייחס לאופי האנושי של מעצבי הכלי ושל הבודקים.
האטרקטיביות של הכנסים ניתנת לשיפור באמצעות בחירת מקום, מחיר ותוכנית מפתים יותר, זאת ניתן להשיג על ידי איחוד כוחות. איחוד משמעו כוח; יציאה משותפת לכנסים עם איגודים אחרים כמו נוירולוגיה, אורתופדיה ומקצועות פרא-רפואיים. שהרי במספרים גדולים ניתן להשיג עסקאות טובות יותר. בהיותנו תחום רפואי המושתת על עבודת צוות רב-מקצועי, ניתן לקיים ישיבות מליאה לעומק בנושאים משותפים וישיבות מקבילות בנושאים ספציפיים יותר.
תחרותיות – חלוקת פרס על העבודה הטובה ביותר בכלל המדדים שייקבעו מראש כמו חדשנות, ישימות וכו’, וכן פרסי משנה על פרמטרים בודדים כמו המצגת היפה ביותר – יכולים להגביר את העניין בהגשת עבודות ובהשקעה בהן.
כהרגלי, אסיים במובאה מהכתובים: “כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו” (משלי ד’, 2).
בברכת שנת התשס”ה טובה וגמר חתימה טובה
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!