פעילות גופנית במטופלים עם דפיברילטור לבבי מושתל (implantable cardioverter defibrillators ICD) היא בטוחה ומועילה, כך עולה מדווח המתפרסם בגיליון יולי של ה- European Heart Journal.
מטופלים רבים עם ICD אינם מופנים לתוכניות אימון גופני מחשש למכת חשמל בלתי-מוצדקת בזמן הפעילות. מטרת מחקר זה לבחון את השפעת אימון גופני במטופלים עם ICD.
החוקרים בחנו את השפעות תוכנית אימון גופני במשך 3 חודשים בקבוצה של 92 מטפלים עם ICD ו-473 נבדקו ביקורת ללא ICD. עוצמת האימון היתה דומה בשתי הקבוצות, מדווחים החוקרים, ובשתי הקבוצות נמצא שיפור בתצרוכת החמצן ובקצב הלב. במטופלים עם ICD נצפה שיפור קטן יחסית לנבדקי הביקורת.
פעימות חדריות מוקדמות (Ventricular premature beats) היו שכיחות יותר בקבוצת המטופלים עם ICD, אך פעימות על-חדריות מוקדמות בזמן הפעילות הגופנית היו שכיחות יותר בקבוצת הביקורת. שכיחות הפרעות הקצב לא השתנתה לאחר הפעילות הגופנית.
מטופל אחד עם ICD חווה טכיקרדיה חדרית במהלך הפעילות הגופנית שהצריכה over-pacing כאשר המכשיר לא העביר מכת חשמל, מציינים החוקרים, ומטופל נוסף עם ICD חווה טכיקרדיה חדרית אסימפטומטית בהמהלך האימון שהופסקה בהתערבות הדפיברילטור.
בין האימונים נרשמו 6 מכות חשמל מוצדקות בשל טכיקרדיה חדרית, לא נרשמה פעילות בלתי מתאימה של המכשיר בזמנים אלו, מדווחים החוקרים.
החוקרים מוסיפים כי מתוצאות מחקרם עולה שפעילות גופנית מועילה הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית במטופלים עם ICD. תוכניות אימון גופני למטופלים עם ICD צריכות להתנהל תחת השגחה צמודה של מטפלים מנוסים, ובקרבת קרדיולוג. יש לקבוע את עוצמת הפעילות בעזרת מכשירים לניטור קצב הלב.
Eur Heart J 2004;25:1120-1126.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!