נשים פוסט-מנפאוזליות הנוטלות טיפול הורמונלי חליפי נוטות ללקות בפחות שברים בהשוואה לנשים שלא נוטלות טיפול זה. עם זאת, קיים מידע מוגבל באשר למשך ההגנה לאחר הפסקת הטיפול, כיצד סוגי הורמונים שונים משפיעים על הסיכון לשברים ומה השפעת הטיפול על הסיכון לשברים בעצמות שונות. מחקר עוקבה גדול זה שנערך בבריטניה בחן את השפעת הטיפול ההורמונליים השונים על שכיחות שברים בנשים פוסט-מנפאוזליות.
במחקר פרוספקטיבי זה נכללו קרוב ל-140,000 נשים פוסט-מנפאוזליות בגילאים 50 עד 69 שהיו במעקב להיארעות שברים במשך 2 עד 4 שנים. התוצאות העיקריות שנבחנו היו הסיכון היחסי לשבר בקבוצה שהשתמשה בטיפול הורמונלי חליפי בהשוואה לאלו שמעולם לא נטלו טיפול זה.
מעל 5,000 נשים דיווחו על שבר אחד או יותר, ב-80% מהמקרים כתוצאה מנפילה. נשים הנוטלות טיפול הורמונלי חליפי היו בסיכון נמוך באופן משמעותי לשברים בהשוואה לאלו שלא נטלו טיפול זה, עם סיכון יחסי של 0.62.
השפעה מגנה נצפתה זמן קצר לאחר התחלת הטיפול, כאשר הסיכון היחסי ירד ככל שמשך השימוש התארך. לא נמצא הבדל משמעותי בין סוגי הטיפולים ההורמונלים השונים, וכן לא נצפה הבדל משמעותי במינונים השונים של אסטרוגן או פרוגסטין. התוצאות לא השתנו כאשר נעשה תיקון על פי גיל חדילת הווסת, משקל ופעילות גופנית.
נשים שטופלו בעבר בטיפול הורמונאלי חליפי לא נהנו מסיכון מופחת לשברים, בתוך שנה מהפסקת הטיפול חזרו שיעורי השברים לערכים דומים לנשים שלא נטלו טיפול חליפי מעולם.
החוקרים מסכמים שכל סוגי הטיפולים ההורמונליים שנבחנו סיפקו הגנה משמעותית מפני שברים בזמן הטיפול. הגנה זו דעכה במהירות עם הפסקת הטיפול.
הערת העורך: נושא הטיפול ההורמונלי כבר נדון אצלנו פעמים רבות. לנוכח הסיכונים הכרוכים בטיפול זה, בעיקר עלייה בסרטן השד, יש מקום לשקול שימוש בהורמונים בזהירות המתחייבת, ולנקוט בגישה סלקטיבית תוך שיתוף המטופלת בהערכת הסיכונים והסיכויים. ההמלצות כידוע הן להמנע מטיפול הורמונלי אלא אם כן יש תלונות משמעותיות של תופעות גיל המעבר. יש לציין גם שלצורך הפחתת הסיכון לשברים קיימות כיום מס’ תרופות (אלנדרונט, רלוקסיפן, ריסדרונט) המשיגות תוצאות טובות של מניעה ללא סיכון לתופעות הלואי הקשות של ההורמונים, ובמקרה של רלוקסיפן אפילו תוך השגת הפחתה בסיכון לסרטן השד.
Fracture Incidence in Relation to the Pattern of Use of Hormone Therapy in Postmenopausal Women , Emily Banks, Valerie Beral, Gillian Reeves, Angela Balkwill, Isobel Barnes, for the Million Women Study Collaborators , JAMA. 2004;291:2212-2220. ,
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!