השימוש בפרוביוטיקה ופרביוטיקה, לבד או במשלב, מלווה בירידה גדולה יותר משמעותית בתסמיני דיכאון וחרדה בחולים עם דיכאון, בהשוואה לאי מתן הטיפול, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Journal of Psychiatric Research.

החוקרים כללו 19 מחקרים עם למעלה מ-1,400 מבוגרים עם דיכאון בדרגה קלה-עד-בינונית או הפרעת דיכאון מג’ורית, מהם 523 שימשו כביקורות. בנוסף להערכת ההשפעה של פרוביוטיקה, פרביוטיקה וסינביוטיקה על מדדי דיכאון, החוקרים בחנו גם את ההשפעה של תכשירים אלו על חרדה בשבעה מהמחקרים שנכללו בסקירה (481 חולים).

בהשוואה לביקורות, בקרב משתתפים שטופלו בפרוביוטיקה, פרביוטיקה או סינביוטיקה תועדה ירידה גדולה יותר משמעותית במדדי דיכאון (הבדל ממוצע מתוקן של 1.8-, רווח בר-סמך 95% של 2.4- עד 1.1-) וחרדה (הבדל ממוצע מתוקן של 1.6-, רווח בר-סמך 95% של 2.8- עד 0.4-).

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה הבדל משמעותי בין הקבוצות במדדי דיכאון על-פי לאום, משך התערבות, חומרת מחלה ומדד מסת גוף ועם מדדי חרדה על-בסיס לאום, גיל, כלי הערכה ומספר זנים. עם זאת, שישה מבין 19 המחקרים העלו חשש מפני סיכון להטיות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שהממצאים מצביעים על תפקיד מבטיח לתוספים אלו, דרושים מחקרים נוספים אשר יתמקדו בהשוואת פרוביוטיקה, פרביוטיקה וסינביוטיקה אל מול טיפולים סטנדרטיים, זיהוי זנים יעילים ושילוב מדדים אובייקטיביים להבנה טובה יותר של השפעתם על תסמיני דיכאון וחרדה.

J Psychiatric Research, May 24, 2025

לידיעה במדסקייפ