מחקר שנערך לאחרונה גילה כי מדידת לחץ דם בזמן שכיבה עשויה לספק מידע רב יותר על הסיכון הקרדיווסקולרי של המטופל מאשר מדידה בזמן ישיבה זקופה. המחקר שכלל יותר מ-11,000 מבוגרים הראה כי בקרב מטופלים שנמצאו עם יתר לחץ דם לאחר מדידה בשכיבה היה סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (CVD) ללא תלות בתוצאת המדידה בישיבה. החוקר הראשי, מר מ. ג’או, סטודנט לרפואה בשנתו הרביעית, בית הספר לרפואה של הרווארד, בוסטון, הציג את המחקר במפגשים המדעיים ליתר לחץ דם בבוסטון, ואמר כי “אם לחץ הדם נמדד רק בזמן שהמטופל יושב זקוף, אנו עלולים לשגות בהערכת הסיכון האמיתי למחלות לב וכלי דם”.
במחקר נכללו 11,369 מבוגרים (גיל ממוצע 54, 56% נשים) מתוך מחקר ARIC שהיו ללא היסטוריה של מחלת לב כלילית (CHD), אי ספיקת לב (HF) או שבץ בתחילת המחקר. כחלק מהמחקר, נרשמו נתונים על לחץ דם בשכיבה ובישיבה במהלך ביקורים שהתקיימו בין השנים 1987 ו-1989. יתר לחץ דם בישיבה ובשכיבה הוגדר כלחץ דם סיסטולי מעל 130 מ”מ כספית או לחץ דם דיאסטולי מעל 80 מ”מ כספית. תוצאות המחקר הראו כי 16% מהמטופלים שלא היו עם יתר לחץ דם בישיבה סבלו מיתר לחץ דם בשכיבה, בעוד ש-74% מאלה שהיו עם יתר לחץ דם בישיבה סבלו מיתר לחץ דם בשכיבה. כמו כן, למרות התאמה ליתר לחץ דם בישיבה, נמצא כי במהלך מעקב חציוני של 25 עד 28 שנים, יתר לחץ דם בשכיבה היה קשור לסיכון מוגבר ל-CHD (aHR 1.60, 95% CI 1.45 – 1.76), HF (aHR 1.83, 95% CI 1.68 – 2.01), שבץ (aHR 1.86, 95% CI 1.63 – 2.13), CHD קטלני (aHR 2.18, 95% CI1.84 – 2.59) ותמותה מסיבה כלשהי (aHR 1.43, 95% CI1.35 – 1.52). יש לציין כי עבור מטופלים שסבלו מיתר לחץ דם בשכיבה אך לא בישיבה, הסיכונים היו דומים לאלו של בני גילם שסבלו מיתר לחץ דם הן בישיבה והן בשכיבה. לאור תוצאות המחקר, אמר ג’או כי “הממצאים מצביעים על כך שאנשים עם גורמי סיכון ידועים למחלות לב ושבץ מוחי עשויים להפיק תועלת מבדיקת לחץ הדם שלהם בעודם שוכבים על הגב”.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!