דו”ח של ה-AHA וה-ACC בנושא קווי ההנחיה לניהול רמת הכולסטרול בדם מפרסם 10 המלצות להורדת הסיכון למחלה טרשתית קרדיווסקולרית על ידי ניהול רמת הכולסטרול בדם:
• אורח חיים בריא מפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם טרשתיות (ASCVD) בכל הגילאים. בכל קבוצות הגיל, טיפול באורח חיים הוא ההתערבות העיקרית לתסמונת מטבולית.
• בחולים עם ASCVD קליני, יש להוריד רמת כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL-C) עם טיפול בסטטינים במינון גבוה.
• בחולים עם ASCVD בסיכון גבוה מאוד, יש להוריד LDL-C עד 70 מ”ג/ד”ל (1.8 ממול/ליטר). בחולים עם ASCVD בסיכון גבוה מאוד, ניתן להוסיף ezetimibe לטיפול בסטטינים.
• בחולים עם היפרכולסטרולמיה חמורה (LDL-C ≥190 mg/dL [≥4.9 mmol/L]), יש לטפל בסטטינים במינון גבוה. אם יש גורמי סיכון רבים ל-ASCVD, יש לשקול מעכב PCSK9.
• במטופלים בגיל 40 עד 75 עם סוכרת ו-LDL-C ≥70 מ”ג/ד”ל (≥1.8 ממול/ליטר), יש לטפל בסטטינים במינון בינוני מבלי לחשב סיכון ל-ASCVD של 10 שנים.
• במטופלים בגילאי 40 עד 75 שנבדקו לטובת מניעת ASCVD ראשונית, יש לקיים דיון על הסיכון בטיפול לפני התחלת טיפול בסטטינים.
• במטופלים בגיל 40 עד 75 ללא סוכרת ועם רמות LDL-C ≥70 מ”ג/ד”ל (≥1.8 ממול/ליטר), בסיכון ל-ASCVD של 10 שנים של ≥7.5%, יש לטפל בסטטין במינון בינוני.
• במטופלים בגיל 40 עד 75 שנים ללא סוכרת וסיכון של 10 שנים של 7.5% עד 19.9% (סיכון בינוני), אם קיימים גורמים מגבירי סיכון יש להתחיל טיפול בסטטינים.
• במטופלים בגילאי 40 עד 75 ללא סוכרת ועם רמות LDL-C ≥70 מ”ג/ד”ל עד 189 מ”ג/ד”ל (≥1.8-4.9 ממול/ליטר), בסיכון ל-ASCVD של 7.5% עד 19.9% למשך 10 שנים, אם ההחלטה לגבי טיפול בסטטינים אינה ודאית, יש לשקול מדידת ציון סידן בקורונריים (CAC).
• יש להעריך תגובה לטיפול עם מדידת שומנים חוזרת 4 עד 12 שבועות לאחר התחלת סטטינים או התאמת מינון, שחוזרת על עצמה כל 3 עד 12 חודשים לפי הצורך.

למאמר ב-Circulation