צריכת בשר אדום בתזונה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלות לב וכלי דם (Eur Heart J)

במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי צריכה כרונית של בשר אדום מובילה לעליה ברמות TMAO (Trimethylamine N-Oxide) בדם, מרכיב המעלה את הסיכון להתפתחות קרישי דם.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Carnitine ו-Choline הם מרכיבים של חומרים מקדימים משמעותיים לייצור TMAO, מטבוליט אתרוגני הנוצר בתלות בפעילות מיקרוביום מערכת העיכול. ממצאים קודמים העידו כי ל-TMAO חשיבות קלינית, כאשר רמות גבוהות יותר של המטבוליט לוו בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ותמותה, אך מחקרים מעטים בבני אדם בחנו את ההשפעה של דפוסי תזונה על מטבוליטים אלו.

כעת הם השלימו מחקר אקראי-מבוקר להערכת התערבויות תזונתיות בכדי לקבוע את ההשפעה של דפוסי תזונה כרוניים על רמות TMAO, מטבוליזם והפרשה כלייתית.

מדגם המחקר כלל 113 משתתפים שחולקו לשתי קבוצות (דיאטה עתירת שומן רווי ודיאטה דלת שומן רווי). בכל קבוצה, החוקרים בחנו שלוש דיאטות בעלות הרכב קלורי דומה, עליהן הקפידו המשתתפים לאורך 4 שבועות. מטרת החוקרים הייתה לבחון את ההשפעות של בשר אדום, בשר לבן, או חלבונים שאינם ממקור-בשר על מטבוליזם TMAO. רמות TMAO ומטבוליטים אחרים הקשורים ב-TMA (Trimethylamine) נבחנו בתום כל תקופת דיאטה. מדגם אקראי שכלל 13 משתתפים לקח גם חלק בבדיקות שהתבססו על סמני איזוטופים.

צריכה כרונית של בשר אדום, אך לא צריכת בשר לבן או חלבונים שאינם ממקור בשר, לוותה ברמות מוגברות של TMAO בדם ובשתן (כל אחת מאלו לוותה בעליה של למעלה מפי שתיים ברמות המטבוליט). צריכת בשר אדום גם הפחתה משמעותית את הפינוי הכלייתי היחסי של TMAO, אך מנגד, זוהתה עליה בהפרשה הכלייתית של Carnitine ושני מטבוליטים אחרים שלו, המיוצרים ע”י המיקרוביום של מערכת העיכול γ-Butyrobetaine ו-Crotonobetaine.

בדיקת האיזוטופים העידה כי צריכת בשר אדום או בשר לבן (בהשוואה לצריכת חלבונים שאינם ממקור-בשר) לוותה בייצור מוגבר של TMA ו-TMAO מ-Carnitine, אך לא מ-Choline. צריכת שומן רווי בתזונה לא השפיעה על רמות TMAO או המטבוליטים שלו.

החוקרים כותבים כי צריכה תזונתית של בשר אדום מביאה לעליה סיסטמית ברמות TMAO במספר מנגנונים: (1) הגברת פרקורסרים תזונתיים; (2) ייצור מוגבר של TMA/TMAO מ-Carnitine, אך לא מ-Choline; ו-(3) הפחתת הפרשה כלייתית של TMAO. הפסקת צריכת בשר אדום מפחיתה את רמות TMAO בתוך ארבעה שבועות. הפחתת רמות TMAO עשויה, באופן תיאורטי, להפחית את הסיכון לתחלואה ותמותה משנית למחלות לב וכלי דם.

Eur Heart J, 2018

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן