הפרעות שינה הולכות יד ביד עם הפרעות פסיכיאטריות (מתוך כנס ה- Research Conference on Sleep and the Health of Women)

הבדלים מגדריים בשינה עשויים להסביר את ההבדלים בתחלואה נוירו-פסיכיאטרית שמפתחים גברים ונשים, עם השפעה אפשרית על הטיפול במקרים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך כנס ה-Research Conference on Sleep and the Health of Women. לדברי החוקרים, בחולה המתייצג עם הפרעות שינה קיים סיכוי גדול כי קיימת גם הפרעה פסיכיאטרית ברקע.

החוקרים הסבירו כי עדויות אפידמיולוגיות הציעו כי הפרעות נוירולוגיות או נוירו-פסיכיאטריות מסוימות הן נפוצות יותר בגברים מנשים. לדוגמא, סכיזופרניה נפוצה יותר בגברים ומחלת אלצהיימר נפוצה יותר בנשים. במהלך הכנס הם תהו אם ההבדלים בשינה של גברים ונשים עשויים להשפיע על הפרעות אלו.

יש עדויות לפיהן נשים ישנות יותר מגברים, ממצא שנוי במחלוקת, אך בנשים תועדה באופן עקבי פעילות גלים איטיים רבה יותר באזור הפרה-פרונטלי, בהשוואה לגברים. עם זאת, הסיבות להבדלים אלו אינן ברורות.

נשים נוטות גם לישון מוקדם יותר ולקום מוקדם יותר מגברים, באוכלוסיה זו שיעורים גבוהים יותר של אינסומניה ותסמונת RLS (Restless Leg Syndrome) ושיעורים נמוכים יותר של דום נשימה בשינה. בהתמקדות בהפרעות שינה ספציפיות והקשר עם הפרעות פסיכיאטריות, החוקרים התמקדו בממצאים הנוגעים לשלושה תחומים:

1)     דיכאון ונדודי שינה אינסומניה כרונית מנבאת מאוד התפתחות דיכאון, כאשר באלו עם אינסומניה סיכוי גבוה פי 2.5 להתפתחות דיכאון, בהשוואה לאלו ללא הפרעות שינה. מבחינה קלינית, ההמלצה היא לקבוע את נדודי השינה כיעד טיפול ביחד עם טיפול ספציפי לדיכאון בחולים עם הפרעות מצב רוח.

2)     מחלת אלצהיימר אינסומניה מלווה בעליה של פי 1.5 בסיכון למחלת אלצהיימר. בנשים שיעורי אינסומניה גבוהים יותר, בעיקר לאחר מנופאוזה. בנשים גם שיעורים גבוהים יותר של מחלת אלצהיימר כשני-שליש מחולי אלצהיימר הן נשים. קשרים אלו מעלים את השאלה אם אינסומניה עשויה לתרום באופן כלשהו לשיעור המוגבר של מחלת אלצהיימר בנשים.

3)     סכיזופרניה מעניין לציין כי שיעורי סכיזופרניה בגברים גבוהים פי 1.4, בהשוואה לנשים. לא רק שגברים נוטים למחלה יותר מנשים, אלא גם שהמחלה מתחילה בשלב מוקדם יותר והגברים מגיבים פחות טוב לטיפול תרופתי. עם זאת, לא זוהה סיכון גנטי תלוי-מגדר עם מחלה זו. בחולי סכיזופרניה נטיה לאבד את כישורי השינה (Sleep Spindles) ובנשים כישורים רבים יותר מגברים, דבר המעלה את השאלה אם זהו מנגנון הגנה מפני סכיזופרניה. אין ספק כי דרושים מחקרים נוספים בנושא זה.

מתוך כנס ה- Research Conference on Sleep and the Health of Women

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן