איגודי ה-AHA/ACC פרסמו עדכון מג’ורי להנחיות האמריקאיות הראשונות לטיפול במחלות לב מולדות במבוגרים, אשר פורסמו לפני כעשור. במאמר שפורסם בו-זמנית בכתב העת Journal of the American College of Cardiology וגם ב-Circulation, מסבירים המומחים כי משנת 2008 נערכו מחקרים רבים באוכלוסיה זו וזוהו גורמים פיזיולוגיים רבים בעלי חשיבות.
מערכת הסיווג החדשה של מחלת לב מולדת במבוגרים שמרה על שלוש הקטגוריות האנטומיות הקודמות, שכללו מחלה פשוטה, מתונה, או מורכבת מאוד, אך הוסיפו את הסיווג הפיזיולוגי של A עד D די דומה לשלבי אי-ספיקת לב של ה-AHA. המומחים מסבירים כי מדובר בחולים שונים לחלוטין והמעקב אחריהם שונה מאוד והמערכת החדשה סיפקה צורת חשיבה שונה לכל רופא המטפל בחולים אלו.
השיפור בהישרדות ילדים עם אבחנה של מחלת לב מולדת הוביל לעליה ניכרת באוכלוסיית המבוגרים עם מחלת לב מולדת, כך שבארה”ב יש כ-1.4 מיליון חולים כאלו. אעפ”י כן, ההנחיות ממליצות כי חולים עם מחלה מתונה עד מורכבת מאוד סיווגי IB-D, IIA-D ו-IIIA-D יטופלו בשיתוף פעולה עם קרדיולוג מומחה במחלות לב מולדות במבוגרים. צורך זה בטיפול מצד מומחים חוזר כחוט השני לאורך ההנחיות.
נושא שנוי במחלוקת בהנחיות נוגע להצעה כי סגירת ASD (Atrial Septal Defect) הינה גישה סבירה בחלק מהחולים, אך אינה נדרשת בכל מקרי ASD.
צוות המשימה בחן את השאלה אם חולים עם מחלת לב מולדת וחדרים ימניים סיסטמיים יש תועלת לטיפול תרופתי, דוגמת חסמי ביתא, מעכבי ACE/ARB ואנטגוניסטים לאלדוסטרון. בסופו של דבר, הם קבעו כי אין מספיק נתונים בנושא. למרות שמחקרים קטנים הציעו תועלת, חלק מהבעיה בהערכת תרופות נובעת מהשונות האדירה באנטומיה ובפיזיולוגיה, גם בתוך אותה קטגוריה אבחנתית.
ההנחיות החדשות כוללות מגוון רחב של טבלאות ותרשימים, כמו גם חלקים הספציפיים לנגע, אשר כולם מעוצבים בצורה קלה לקריאה. המומחים גם יצרו אלגוריתמים לטיפול, שלא נכללו בהנחיות הראשונות אך עולים בקנה אחד עם ההנחיות העדכניות יותר.
לסיום, ההנחיות משנת 2018 מדגישות את הצורך בנתונים נוספים, בפרט חשיבות נתונים ארוכי-טווח. ישנם מאגרי נתונים רבים אודות מחלות לב מולדות, אך אין מאגרים פרוספקטיביים וחשוב להרחיב את בסיס הידע בתחום זה.
J Am Coll Cardiol. Published online August 16, 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!